"תנו לי גם את החופש שלי…"

לרכישת הספר אבני דרך, המדריך לחינוך יהודי, משיעורי הרב עוזיהו אלכורת שליט"א, הקש כאן 

ללא אהבה הילד יחוש כביכול הוא נמצא במערכת דיכוי!

מהי מערכת דיכוי?

המערכת בה נמצא הילד רוב הזמן, היא מערכת של פקודות וציוויים. למן הרגע הראשון בו הם קמים פוקדים עליהם מה לעשות: 'תתלבש', 'תאכל', 'תשתה', 'תכין את הסנדוויץ", ועוד מספר הוראות ודרישות…

ולא די בזה, אלא גם כשהוא מגיע לתלמוד-תורה הרב'ה אומר לו מה לעשות. ואם המלמד הגיע לכיתה מעט לחוץ ועצבני בגלל ש'לא הלך לו' באותו בוקר, או שבדיוק התקשר אליו מנהל הבנק, הדרישות מהילד גדלות ומתגברות… ויש גם מנהל לתלמוד-תורה, שאף הוא עלול להוסיף משלו ולהעיר את הערותיו… ומששב הילד לביתו, מבקשים ממנו לשמור על האח שלו, להחליף לו, להאכיל אותו, לנקות את החדר, ועוד שורה ארוכה של מטלות…

מערכת זו אינה פשוטה בכלל, ואינה נעימה עבור הילד, היא יכולה להתפרש מבחינת הילד כמערכת דיכוי. בדרך כלל המחשבה החולפת בראשו של הילד היא משהו כמו "תנו לי גם את החופש שלי…".

[ישנם ילדים שאומרים זאת ישירות להורים. אם הילד מתבטא כלפי ההורים בלשון זו, זהו כשל חינוכי, אך כל כשל הוא כשל הפיך, כי אם אתה מאמין שאפשר לקלקל – תאמין שבסייעתא דשמיא אפשר לתקן!!].

ומהו חינוך אמיתי?

חינוך אמיתי ויהודי זו מערכת הסכמה! הסכמה שאני הוא האבא ואתה הילד. אני אומר לך ואתה עושה. שלא נדע מצרות, אבל לו יצוייר שמערכת זו נסדקת ונשברת, האבא אומר – והבן לא מקשיב ולא עושה… למראית עין נדמה לנו כביכול מצב זה אינו מציאותי, אין מצב שהילד לא יציית, אבל תחשבו מה יקרה אם תאמר לו והוא לא ישמע לך…

במצב בו הילד מרגיש חסר באהבת הוריו, כל המערכת ביניהם מתפרשת אצלו כמערכת דיכוי. עומדים מולו שני הורים, חבורה של מבוגרים, "הם נראים כאלה גדולים… הם השתלטו לי על החיים… הם כל הזמן אומרים לי מה לעשות, צועקים עלי, מבקרים אותי, אומרים לי ללכת לשם, עכשיו תלך לפה, למה אתה מלכלך, למה אתה שובר, תשב לאכול, תלך לישון…".

מסקנתו של הילד תהיה אחת: "אינני רוצה בדרך זו – אלא במשהו אחר".

כאשר הילד יראה ח"ו מערכת זו כמערכת דיכוי, הוא עלול להתבטאות ולומר להוריו את המילים 'לא רוצה', וכפי שאמרנו זהו אבן בוחן לכשל בחינוך. שכן אם נאלץ לפני כל הוראה לערוך קבוצות דיון, "תראה, צריכים לעשות ככה וככה, מה אתה אומר? איך נראה לך?", כך לא נוכל לחנך. היות והבסיס המרכזי של החינוך, הוא המשמעת הזורמת והטבעית.

ילד המקבל אהבה אמיתית, לא מעלה על דעתו לומר להורים 'לא רוצה', אפילו לא בדמיון.. אין לו שום הרגשה של דיכוי שעליו לפרוך אותה!

הקב"ה יצר ובנה מערכת טבעית שבה הילד חפץ לשמוע להוריו, טוב לו עם זה, והוא מעוניין בכך. וכמו כן באופן טבעי הילד זקוק להוריו. אין הכוונה להצטרכויות בפן הגשמי כמו כסף, לבוש, מזון וכדומה. את הדברים הללו אפשר להשיג בימינו בכל מקום…

אלא מה?

הילד צריך אותך בתור אבא! הוא זקוק לדמות דיוקנו של אביו שתתלווה אליו לכל מקום! אולם חשוב לזכור, דמות דיוקנו של אביו נמצאת איתו בכל מקום רק כאשר ישנה אהבה נכונה. 'אם אין אהבה – זה לא יקרה'. נקודה.



לרכישת הספר אבני דרך, המדריך לחינוך יהודי, משיעורי הרב עוזיהו אלכורת שליט"א, הקש כאן 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נגישות