הלכות תשעת הימים ושבוע שחל בו
החל מראש חודש אב ועד לאחר תשעה באב יש מנהגים שונים בקהילות ישראל. ליקטנו עבורכם את עיקרי ההלכות לתשעת הימים.
משנכנס אב ממעטים בשמחה.
כלומר: מיום ראשון בלילה, אור ליום שני א' מנחם אב, הננו נכנסים ל"תשעת הימים".
- משא ומתן לא הכרחי – לכולי עלמא אסור.
- משא ומתן הכרחי, היינו דבר האבד – מותר לפי כל הדעות.
- קניית חפצים לחופה – לדעת מרן אסור. להרמ"א אסור, ואם לא קיים מצות פריה ורביה מותר. ולדעת הבן איש חי אסור, ואם לא יוכל לקנות לקנות אח"כ באותו מחיר מותר.
- אירוסין עם סעודה – לפי כל הדעות אסור.
- אירוסין ללא סעודה (ווארט בזמנינו) – לדעת מרן והרמ"א מותר ולדעת הבא"ח אסור.
- נישואין עם סעודה או בלי סעודה – להרמ"א והבא"ח אסור ולמרן יש מקילין אם לא קיים פריה ורביה.
- נוהגים שלא לאכול בשר ולשתות יין, מר"ח אב, עד יום י' באב.
אשכנזים רשאים לאכול בשר ולשתות יין, כבר מיום י' אב בחצות היום.
הבדלה במוצ"ש, פרשת דברים, אפשר לכתחילה לעשות על מיץ ענבים, והמבדיל ישתה.
- רחיצה – במים חמים – לדעת מרן מותר ולהרמ"א והבא"ח רק למצוה ורפואה מותר כגון מקוה או יולדת. במים קרים – למרן והרמ"א מותר, ולדעת הבא"ח רק למצוה ורפואה מותר.
- רחיצת פניו ידיו ורגליו במים חמים – למרן והבא"ח מותר ולהרמ"א אסור אא"כ לצורך מצוה ורפואה. במים קרים – לכל הדעות מותר.
- בשבוע של תשעה באב (כלומר: ממוצאי שבת באותו השבוע של תשעה באב) לא קוצצים את הציפורניים;
- תספורת בשנה זו – שאין שבוע שחל בו: למרן מותר להרמ"א אסור. הבא"ח התיר וכתב שיש מחמירין.
- כיבוס בגדים בשנה זו עד תשעה באב – מותר. ולבני אשכנז אסור מראש חודש.
