ספירת המלכות, היא האחרונה מעשרת הספירות הקדושות שבהן ה' יתברך מנהיג העולם.
את חסדי ה' כולם רואים [כי הוא זן ומפרנס לכל, מקרני ראמים ועד ביצי כינים], וכן את גבורותיו [רעידות אדמה אימתניות, סופות ציקלון, והעולה על כולן, המוות], חכמתו המופלאה [כיצד בליוני תאים מתנהלים בהרמוניה מופלאה בגופו של האדם]…
ומי מנהל את הכל? עשה עושה ויעשה לכל המעשים…
מלכות השם! – והיא נעלמה…
מלכותו של ה' יתברך… כמה שזה נסתר, ואפילו שבשכל כבר מבינים את הענין – כמה הלב מתנגד לזה, כמה הגוף מתנגד, 'מה? להתנהג עפ"י הצו האלוקי'… הוא לא מוכן.
הגילוי הזה, הסרת הלוט, ופיזור הערפל הכל כך סמיך הזה, זו היא תכליתו של האיש הישראלי עלי אדמות!
***
המלך המדובר בסיפור נפלט לו מפיו אמירה לא כל כך חיובית – בלשון המעטה – כלפי בתו "שהלא טוב יקח אותך", וכן קרה למעשה.
אלא שבהמשך הסיפור רואים שבעצם בת המלך כן יושבת על כסא המלכות, היא לא נסתלקה ממלכותה, אלא שהמלכות היא המלכות של "הלא טוב"
מידת המלכות הכל כך נשגבה ועליונה נתדרדרה לדיוטא תחתונה שאין תחתונה ממנה, יושבת היא על כסא המלוכה של המלך זקן וכסיל!
***
אז מה נראה לעיניים? מי כעת השליט?
יש משל המובא בשיר, אותו חיבר רבי נחמן מברסלב ומופיע בתחילת ספרו ליקוטי מוהר"ן, אשר ממחיש זאת בצורה נוראה.
"חזק ונתחזק, ואל תהיה כפיל גדול וכגמל, אפילו כשמשכהו בחוטמו העכבר לא יבעט בו, וכל זה מחמת שטות שאינו יודע מכוחו…"
כך רבי נחמן מתאר אותנו, חזקים כמו פיל – לעומת עכבר! ומפוחדים כאילו אנחנו העכבר, והעכבר – פיל!
ההסתרה היא כל כך איומה ונוראה, עד כדי שצריך לעבוד על זה, לעשות שיעורי התעוררות, סדנאות של קואוצ'ינג, דמיון מודרך, לשכנע את הפיל המפוחד הזה [אתה ואני] פשוט לבעוט בעכבר הזה וגמרנו!
בסיפור המובא לפנינו, נמצא הפתרון, וההדרכה, כיצד לגלות את מלכותו של השם יתברך, ולהחזיר את המלכות למקומה הראוי לה, סמוכה ובטוחה אצל השם יתברך!
