רבי עקיבא גדול הדור, זה שהעמיד תורה ומסרה לדורות.

אפילו משה רבינו אב הנביאים התקנא בו כפי שמובא בגמרא (מנחות כ"ט:)

שאמר הקב"ה למשה, אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כל הדורות, ועקיבא בן יוסף שמו,

ושעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תלי תלין של הלכות.

אך, כמה מפליא, דרכו הייתה רצופת מניעות ובעיות, רק בגיל ארבעים החל בלימודו,

וכך ישב עם התינוקות של בית רבן וקרא עמהם בתורה, השחוק והלעג לא הרתיעו אותו מללכת בדרכו הוא.

גם – לאחר עשרות שנים – כשהגיע לשיא כוחו בהרבצת התורה, והעמיד עשרים וארבעה אלף (!) תלמידים,

אסון קראהו, וכל אותם תלמידים נסתלקו לבית עולמם בפרק זמן קצר שבין פסח לעצרת.

אך, גם כאן לא נתן לעצמו ליפול לייאוש, ושוב פעם שינס מותניים, והעמיד חמשה תלמידים,

שמהם ותלמידיהם יונקים אנו עד ימינו אנו את התורה שבעל פה.

♦♦♦

רבי שמעון בר יוחאי, בחיר תלמידי רבי עקיבא, הוצרך לגלות עם בנו הקטן ולהיטמן במערה, לבד, שנים עשרה שנה.

בידוד אמיתי (לא בידוד הטלפון נייד שמשאירים אותו בבית), מזון מעץ חרובים, שתיה ממעיין, וזהו.

רק רגע, לא סיימנו הכל, אפי' בגדים להחלפה לא היו לו,

במשך כל שעות היום הוצרך לטמון עצמו היטב בחול ללא בגדים כדי שלא יתבלו, ואך בשעת התפילה הלביש בגדיו.

נו? מה היה הסוף? רופאים פסיכיאטרים? משבר עמוק?

להיפך! "במערות צורים שעמדת שם קנית הודך והדרך", עם כל הקשיים, נגד כל הזרמים,

שם צמחה לו דמותו העילאית של רבי שמעון בר יוחאי.

♦♦♦

ערב ראש השנה תשפ"א, הכל לא נורמלי, סגר, עוצר, קורונה, מתווה, קבוצות סיכון, מכחישי קורונה, פרויקטור,

כל המושגים מתערבבים ומשבשים כל סדר והגיון.

גם 'אומן ראש השנה' נמצא בסימן שאלה, ואנו מרגישים אובדי עצות, נטולי יציבות, חסרי בסיס.

וכך נחשפים אנו לצוואתו המרטיטה של רבי שמעון בר יוחאי, ורבי נחמן מברסלב, בהקשר ישיר לסיטואציה הנוכחית.

רוצים לשמוע ולהתוודע בדבר הצוואה? לחצו כאן,

והאזינו להרצאתו של מגיד המישרים הרב אשר דרוק שנמסרה לתלמידי ישיבת חיי עולם שבוע זה.