חלון ראווה
[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]
עוד כשגלעד היה ילד, ידעו כולם לומר שגלעד יהיה עשיר. החוש המסחרי היה טבוע בו מילדות, בימי קיץ לוהטים נעמד למכור לעוברים ושבים כוסות ברד שהכין בביתו. אוגר פרוטה לפרוטה, ובעיקר… חולם…
גלעד חלם יומם ולילה להיות עשיר, לפתוח חנות, ואחר כך עוד חנות, להקים רשת חנויות, לקנות, למכור, העיקר לעשות הרבה כסף…
לאחר נישואיו חש גלעד שהוא בשל להתחיל את החים האמיתיים, והוא פתח בשכונת מגוריו חנות לממכר בדים. החוש המסחרי שליווה אותו מילדות הוביל אותו ליבואנים שנתקעו עם מלאי סחורה במחסנים, והוא קנה מהם בזיל הזול. את החנות עצמה שכר מאדם שהתייאש מלהרוויח, והשכיר את החנות בפרוטות.
היום הגדול הגיע, הפתיחה החגיגית של החנות, "גלעד טקסטיל". המונים הגיעו בימים הראשונים לאחר הפתיחה להתרשם מהמלאי והמחירים הזולים. אך לאחר כמה ימים עמד גלעד לפני הפתעה שלא הצליח להבין אותה…
המבקרים הרבים שהגיעו לחנות הסתובבו בה, נגעו בבדים, אך למעשה לא קנו שום דבר…
הספקים החלו ללחוץ על גלעד שישלם את התחייבויותיו, אך לא היה לו כסף מזומן בכלל, ואפילו את השכירות לא היה לו מושג איך ישלם…
הלחץ איים להטריף את דעתו, וגלעד נאלץ לקרוא ליועץ עסקי שינסה לחלץ אותו מהבוץ אליו נפל. היועץ כבר דמי ייעוץ גבוהים, אך לא היתה לו ברירה, והוא היה חייב לשלם.
לאחר סיבוב בחנות, ובחינת הסחורות והמחירים, ביקש היועץ להיות צופה נסתר בזמן שהלקוחות נכנסים לחנות. גלעד הסכים לבקשה, ולמחרת התקין מצלמה נסתרת שהיועץ צפה בה במשך כל היום.
בערב הגיע היועץ לביתו של גלעד כשכולו צוחק, "אני לא מאמין שכך פתחת את החנות, עוד לא שמעתי על חנות שהלקוחות מתחברים למה שיש בה – בלי שיהיה לה חלון ראווה…".
"חלון ראוה, מאי משמע?", התפלא גלעד.
אך היועץ הטעים לו הבנה עסקית, שגלעד עם כל חריפותו לא הצליח להבין לבדו, "הלקוחות שלך אינם טיפשים כלל וכלל, הם רוצים לדעת את ערכם האמיתי של הבדים. לשם כך עליך להציג בחלון הראווה את סוגי הבדים שהינך מוכר, כך יוכלו הלקוחות להתרשם מהבדים, ובעיקר ממצב הבדים לאחר שהיה ארוכה בחלון, האם הקצה שלהם מתבלה, או שהוא נשאר איכותי, ואני בטוח שאם אכן תשקיע בחלון ראווה, הרי שהלקוחות יתחיליו להזרים לך כסף טוב…".
*
רבי נחמן מברסלב רוצה לתקן את כל העולם, ובדרכו הוא מחזק את כולם, הן נשמות שבורות, והן נשמות של בני עליה המבקשות להתעלות ולהשלים את עצמן.
אבל, הוא זקוק למשרת טוב והגון שיוכל להוציא את הקצה של העצות שלו לחוץ…
לאחר שנים מתקרב אליו תלמידו הגדול והנאמן רבי נתן מנעמירוב-ברסלב, ורבי נחמן מוסר לו את כל כוחו ותורתו, והוא מעיד עליו; "אלמלא ר' נתן לא היה נשאר ממני א בלעטעל שמות" [- אפילו דף אחד].
*
וכשאנו מנסים להתחבר לגדולתו ולמעלתו של התלמיד המיוחד, אנו צריכים להבין מה המעלה המיוחדת שיש בקצה של הסחורה!
ובכן,
כמה קצוות יש לסחורה?
שניים.
הקצה העליון, והקצה התחתון.
ישנו אדם שזכה להיות יהודי ירא שמים, לומד תורה ככל יכולתו, מדקדק בקלה כבחמורה. וכשהוא שומע על תורתו של רבי נחמן הוא שואל, "אה, זה משהו ששייך רק למסכנים, שעובר עליהם צרות ובעיות, זה לא קשור אליי…".
בכדי לענות לאדם שכזה אנו צריכים למשרת שיראה לו את הקצה העליון של הליקוטי מוהר"ן, את הדרישה מבני העליה להגיע למקסימום של דביקות בה'.
ומאידך ישנו אדם שפל כל כך, שקשיי החיים גלגלו אותו למצב כזה שהוא בקושי מסוגל להחזיק במינימום יהדות, וכשהוא שומע על תורתו של רבי נחמן הוא שואל, "אה, זה משהו ששייך רק לבני עליה, שזוכים לכסוף לה' ולהתגעגע אליו, זה לא קשור אליי…".
בכדי לענות לאדם שכזה אנו צריכים למשרת שיראה לו את הקצה התחתון של הליקוטי מוהר"ן, את ההתחזקות העצומה שיש לכל יהודי בכל מצב שבעולם.
זוהי מהותו של משרת/תלמיד אמיתי.
זה רבי נתן מברסלב.
(חיי מוהר"ן שעה)