הסברה נגדית

בתחילה לא היה מדובר ביותר מבודדים שתפסו את עצמם. העדר המשמעות בחיים היכה בהם במלוא עוצמתו, והם חיפשו לבד, עד שמצאו את אור התורה שהפעים בהם חיות חדשה, והם התחברו רמ"ח ושס"ה לתורה ומצוות.

בהמשך זה הפך לגל, גל אדיר של חזרה בתשובה שהלך וסחף עוד ועוד צמאים המבקשים לשמוע את דבר ה'. אבל כשהכמויות החלו לנגוס בציבוריות החילונית, מישהו שם למעלה בהנהגה הפוליטית החליט שצריך לשים לזה סוף.

הכיון היה ברור, צריך להבהיר שהחרדים עלוקות, פרזיטים, מתעלקים עלינו ושותים את כספנו. הבעיה היתה שלא היו נתונים בכדי להוכיח נתון שקרי זה, אבל זו לא בעיה רצינית.

למה?

פשוט מאוד, על מעצבי דעת הקהל לשדר את המסר בלי שום הוכחות, רוב הציבור טיפש, אם תשדר לו מסר בעוצמה ובנחישות, תציג לו את הדברים בלי שום ראיות אלא כאקסיומה פשוטה – הוא לא יתווכח, הוא פשוט יסכים איתך…

הקמפיין יצא לדרך, ולדאבון הלב הצליח. המגזר החרדי הוכפש כולו, בלי שום יכולת התגוננות. העסקנים החרדיים ישבו על המדוכה יומם ולילה, ולא מצאו שום פתרון מציאותי, שיוכל לשכנע שאורח החיים התורני הסגפני אינו מהוה נטל על הציבור.

– והשאלה נותרה תלויה בחללו של עולם, מאין תימצא התשובה למחרפי דבר?!

*

חיילות היוונים הוכנעו במלחמת החשמונאים בשנת ג' אלפים ת"ר. נכון. אבל כוחם השמימי של היוונים אינו פוסק מלהלחם עם ישראל, עד ימינו אנו.

היוונים הרשעים משיכים באותה מסורת משכנעת שבה פעלו באותם ימים, הם באים ליהודי ואומרים לו: "ללמוד תורה? מה פתאום? איזה שטות זו?! אם אתה רוצה משהו מועיל, לך תתאמן, תחזק את השרירים…".

והשיטה בה הם פועלים היא: לשדר את המסר בפסקנות ובודאות [הקרויה 'עזות דקליפה', היות שע"פ הקבלה יניקתם מבחי' נמר – עז כנמר…].

ובשלב ב':

אחרי שהאדם השתכנע מהצורה בה פנו אליו, והוא עזב את התורה, את מועדי ה', את הקדושה, והוא מתבונן על עצמו, מנסה לחשוב מה יעשה כעת –

היוונים באים אליו מיד, ובאותה וודאות ועזות שבה ניחונו הם מבהירים לו:

"זהו, עכשיו אתה חוטא עלוב נפש, אין לך שום תקוה ותכלית, אין לך שום שייכות עם התורה והקדושה…".

– והשאלה נותרה תלויה בחללו של עולם, מאין תימצא התשובה למחרפי דבר?!

*

אבל חכמינו הקדושים האירו לנו את ימי החנוכה, ובהם עצמם טמונה התשובה למחרפי דבר – כך מגלה רבי נחמן מברסלב – תשתמש באותה עזות של היוונים. הם משתמשים נגדך בעזות דסטרא אחרא, תפעיל אתה את העזות דקדושה נגדם:

באותה עוצמה ופשטות ופסקנות שהם אומרים לך לעזוב את התורה, תענה אתה נגדם, "לא, אתם מדברים שטויות…".

ואם לא הצלחת בפעם הראשונה, וח"ו נפלת מהתורה, היוונים בני ימינו הצליחו עליך, דע לך, שהם כבר באים שוב…

והם יתחילו לומר לך בעזות מצח שאתה פושע נקלה, ואין לך תקוה, ו…

אבל אתה תעמוד נגדם באותה עזות – דקדושה, "אינני שומע לכם ליבטל ממני עול מלכות שמים אפילו שעה קלה, אני מאמין בחכמינו הקדושים שאני כן יכול להתקרב לקדושה ויש לי תקוה נפלאה".

ואת הכח הנפלא הזה – עזות דקדושה – אנו שואבים מנרות החנוכה, המבהיקים באורם בעזות אל מוך החושך והאפילה הנוראה שבאחרית הימים.

נרות שעם ישראל הדליק במשך אלפי שנים בעזות, באומץ, ובאמונה.

והנר שלך מתחבר לשרשרת הנרות העולמית, ומזרים בך כוחות חדשים למלחמה העדכנית מול היוונים, ולהכניע אותם..

ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן גדול…

נגישות