parallax background

חושך נפלא

דף הבית > אהבת עולם > מאמרים נבחרים > חושך נפלא

חושך נפלא


מי ידמה ומי ישוה למי שזכה ללמוד תורה שעה אחת ברציפות, ומה נאמר על שעתיים ושלוש רצופות. וכדברי החזון איש זצ”ל שכפי שמתרבים השעות כן מתגדלת דרגת הלומד, ולאחר שש ושבע שעות כבר הוא מופרש מכל הוויות העולם.

ועתה, תארו לעצמכם, חודש שלם של לימוד ברציפות, מתוך דבקות בתורה ובנותן התורה. ואם מדובר בשנה שלימה על אחת כמה וכמה. ואם אדם זוכה ללמוד ארבע עשרה שנה ברציפות כבר אינו שייך לעולם הזה בכלל, ואין שיעור לעונג האינסופי שהוא חש באותה שעה.

לדרגה זו זכה יעקב אבינו ע”ה. לאחר שישים ושלוש שנות יניקה משפע אורו של אביו יצחק, הגיעו ארבע עשרה שנה ללא שהניח עצמו לישון בישיבת שם ועבר, פרוש לגמרי מתאוות ומהבלים… פסגת גן עדן העליון…

הגיע הזמן, והוא יוצא לדרך, מלווה בברכת אביו, ובמתנה שהעניק לו סבו אברהם. כסף שהוטמעו בו גוונים מיוחדים, שהיו אמורים לסנוור את עיני לבן, ולאפשר ליעקב לשאת את רחל ולחזור לארץ ישראל…

*

ואז התרחש המהפך…

אליפז יוצא במרדף מהיר אחר יעקב, נוטל ממנו את כל הכסף שקיבל מאברהם, משאיר אותו עני החשוב כמת, מטלטל לחוץ לארץ בערום ובחוסר כל. וכגודל העליה המטאורית בארץ ישראל, כך היתה הירידה הדרמטית בחוץ לארץ, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

הגיע למקום שהתפללו בו אבותיו, ולא התפלל בו… לקח מאבני המקום – מבאר רבי נתן את הפנימיות – שנעשה לבו כאבן, בהתגברות בחינת כל הבלבולים והתאוות, נפילה אל עמקי החושך בבת אחת. לכאן הגיע יעקב אבינו, בתיקוניו הנעלמים לטובת עם ישראל שבאחרית הימים, הנאנקים תחת עולו המלך הזקן והכסיל.

תחת החזרה המתוכננת לארץ ישראל, ממתינות לו עשרים ואחת שנות השתעבדות אצל לבן הארמי. שרוי בטומאתו האיומה, ומנותק מהתורה הקדושה, ומבית המדרש על אוירתו המרוממת. ולא זו בלבד, ‘ארמי אובד אבי’, לבן, הדוד הנחמד, חושב מחשבות איך לחסל ולהעביר את יעקב מהעולם ה”י. שיא היאוש והאבדון…

*

ושם, בעומק החושך מתפלל יעקב אבינו תפילת ערבית!!

שם, יעקב אבינו מתקן את תפילת הערֵבות, הארה עריבה בתוככי החושך והערפל המצמיתים. גילוי נפלא לדור האחרון השרוי בחושך הסמיך ביותר מאז ומעולם. שעה שבורא העולם צופה עליך, ומחכה לראות מה תעשה בשעה זו –

שים לב, על ארבע עשרה שנותיו השמימיות של יעקב אבינו לא סיפרה התורה מאום, ואילו על גלגוליו הקשים אצל לבן, הרחיבה התורה בכמה פרשיות ארוכות… שכן הם עיקר העבודה שנתבקשת ממך –

כי המסירות שלך להחזיק בהשי”ת מתוך החושך בנאמנות של בן לאביו, היא פסגת התפארותו של ה’ בך, ודווקא ממנה תזכה לצמוח ולעלות לשמי רום.

רק העבודה בחושך מגלה על נאמנותך לבוראך. אדם שמתפלל בהתלהבות אשרי חלקו, אך עדיין לא הוכיח בכך – נאמנות. נעים לו, מאיר לו, למה שלא יתפלל… אך אדם שאין לו חשק לתפילה, בנשפו שוררת תחושת ריחוק תהומי, ולמרות זאת הוא נעמד לשטוח תפילה לפני קונו, זהו העבד הנאמן למלכו. אין לו שום טובת הנאה מעבודתו, אך ורק לעשות נחת רוח לקונו.

וכשאדם זוכה לעבוד את בוראו מתוך החושך, ומשם להאיר את נאמנותו באור יקרות – הוא כבר מסוגל להודות על החושך עצמו, וכך היא הברכה הנאמרת בתפילת ערבית, ‘גולל אור מפני חושך…’, חושך נפלא שנהפך לאור, שרק דרכו ניתן להאיר את האור הגדול.

זוהי ההתנוצצות מאורו של משיח שמתגלה בעקבתא דמשיחא, כפי שחזה הנביא ישעיה (ט, א): “יושבי בארץ צלמוות אור נגה עליהם, והעם ההולכים בחושך – ראו אור גדול…”.

למסירת פדיון נפש
נגישות