parallax background

פסח שני שאלת הטמאים

פסח שני: שאלת הטמאים


אמרו חכמינו: הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל…

ועל אחת כמה וכמה כשאברך סבור שקולו קול פעמונים, והוא מנסה להיכנס לעולם הזמרים הצפוף כל כך, כמה מזל הוא צריך…

אבל כשהקדוש ברוך הוא מחליט להגביה מישהו – לא יעזור שום דבר. והקב”ה החליט להרים את הזמר החסידי האותנטי הר”ר יואלי קליין הי”ו, בשורה אחת עם כוכבי הזמר הגדולים, וזה מה שקרה.

השואו הגדול היה הסינגל המדליק שלו ‘ואפילו בהסתרה’. שיר שנכנס מהר מאוד, וחזק מאוד. בכל החתונות הוא היה הלהיט, בישיבות, בקומזיצים, פשוט לא היה מקום אחד שזה לא נכנס.

ההתלהבות העצומה סביב השיר ומילותיו העוצמתיות הולידו לו מהדורות שונות וביצועים שונים, גם בטראנס. לא חלף זמן רב והשיר תורגם לאנגלית, לרוסית, ואפילו ליפנית…

*

אך כמובן היו כאלו שעיניהם היתה צרה בהצלחתו, והם מצאו עילה להתגולל עליו. משפט אחד בשיר שלא תאם את משנתם ואופיים של טיפוסים כאלו.

השיר מתחיל בדברי הקב”ה – “ואנוכי אסתיר פני ביום ההוא, אבל הרבי אומר, שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בודאי גם שם נמצא ה’ יתברך…”.

‘מה? האם יתכן שהקב”ה אומר דבר אחד, והרבי שלכם אומר את ההיפך?! שומו שמים!!’

הזעקה עלתה עד לשמים, אבל כאמור, אם הקב”ה רוצה שמישהו יצליח לא עוזר שום דבר. והר”ר יואלי קליין המשיל לשגשג, למרות – ואולי בגלל – כל אותם מחרפי דבר…

אבל בכל זאת, מה האמת?!

*

האמת היא פשוטה מאוד ומצחיקה מאוד:

תפתחו את החומש (דברים לא יח, כא): “וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא… וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ…”.

הקב”ה בעצמו אומר שלמרות הכל – הוא מעיד שלא נשכח את התורה ונותנה!

ורבי נחמן (ליקו”מ נו) מוסיף ומחדד עוצמה אדירה שמתגלה באותו רגע של הסטת המסך וגילוי אורו יתברך בתוך החושך –

“ותיכף כשיודעין שהשי”ת נסתר שם, עי”ז בעצמו נתהפכה ההסתרה שבתוך ההסתרה, ונעשה ממנה דעת, והוחזרה התורה שנסתר כאן, לדעת, מאחר שיודע שהשי”ת נסתר שם. וכיון שנחזר ההסתרה שבתוך הסתרה לדעת, ונעשה ממנה תורה…”.

כשאדם נזכר בתהומות החושך וההסתרה שהשי”ת נמצא מעבר לפרגוד, מרחק אצבע, הוא מאיר הארת קבלת התורה מחדש.

*

וזה מה שקרה באותם ימים במדבר.

עם ישראל יצאו ממצרים, אוספים רכוש רב [בהשאלה עולמית] משכניהם המצריים. ובאותו זמן פונה משה רבינו לחפש אחר ארונו של יוסף, הוא דולה אותו מהיאור ומעביר אותו לקבוצה נבחרת שתהיה אחראית עליו במשך ימי המסע הארוכים במדבר.

אבל, החבורה הזו, ברגע שהם נוגעים בארון הם טמאים.

וכשמגיעה השנה השניה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, והם מקריבים את קרבן הפסח בפעם השניה, הם לא יכולים להקריב כי הם טמאים. צער איום.

והצעקה עולה עד לב השמים, “איך כולם זוכים להקריב את הקרבן, להתקרב לה’, ורק אנחנו נשארים מאחור, טמאים ודחויים, בלתי רצויים…”.

*

וכאן, ברגע של הסתרה קשה כל קשה, מרירה כל כך, מבליח רבי נתן מברסלב בשלהבת אור מדהימה:

יכולים אתם להתייאש, וזו זכותם המלאה לאור המצב שהתורה בעצמה דוחה ומייאשת אותכם, אבל אם תשכילו לפנות אל משה רבינו בשאגה זו, אם תצעקו אל ה’: “למה ניגרע, למההה…” –

אז הקב”ה יפתח לכם פתח מיוחד, שמיועד לאנשים דחויים שלא מסכימים להשלים עם הייאוש.

ולא זו בלבד, אלא לאחר שיוסט מסך ההסתרה, תתגלה תורה חדשה, פרשת “פסח שני”, שמגלה שיש חיים לאחר המוות, ותורה חדשה לאחר הייאוש!!


(ליקוטי הלכות ברה”פ הלכה ה)

 

למסירת פדיון נפש
נגישות
בזמן ששבעת הרועים הקדושים באים לחסות בצל סוכותינו,
ולהשרות מרוחם המרוממת עלינו ועל בני ביתינו,
מצווה אותנו הזהר הקדוש להאכיל על שולחננו ‘אושפיזין’ שתרגומו- ‘אורח’, ולשמח את ליבו ולשמוח איתו.
למאמר על סוכות לחצו כאן 

 ***

אין באפשרותכם לזמן עני על שולחנכם?

לחצו כאן, ונדבו ‘מעות אושפיזין’,

בכך תזכו להשראת רוחם של האושפיזין הקדושים.