parallax background

פרשת השבוע – פרשת מקץ

פרשת מקץ

גאון

לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין הגיע עשיר מופלג. מעילו היה מהודר עד מאד, לכובעו ננעצה נוצה גדולה ואדומה, ןמגפיים בוהקות היו לרגליו. רק נכנס העשיר לבית הדל והריק של רבן של ישראל ומיד ניכרה על פניו תמיהה עמוקה. אך לא יכל העשיר להביע את שאלתו מיד, מחמת החיוב בדרך ארץ, ופתח בשאלת שלום ובקשתו לקבלת ברכה. אולם, הבחין החפץ חיים באישוניו המרצדים מצד לצד בטרדה והזמין אותו לדבר “מה בפיך יהודי”.
“בביתי בקראקא, הסלון מפואר עם אח גדול ומחמם, הקירות מבהיקים מלובן והרצפה משיש” מלמל, “כיצד הכהן הגדול מאחיו גר בצריף עשיו קש ובתוכו לא קיימים רהיטי פאר כלשהן, אלא ספסל עץ רעוע ושלחן נמוך קומה?”
“אשאל אותך” פנה אליו החפץ חיים, “האם ברכבת שהביאה אותך הנה נמצאו לך אביזרי נוחות, כמו מיטה ווילונות..? ברור שלא, רכבת היא זמנית לימים מועטים. לא טורחים להתקין בה רהיטים כבדים”.
“איי איי” נקש החפץ חיים באצבע צרידה “איי איי… ברכבת לא צריך מיטה נוחה.. אני נמצא ברכבת.. העולם הזה הוא פרוזדור – מהיר מרכבת. יש לי כלים מפוארים משלך, אבל הם נמצאים בטרקלין, לשם אגיע לאחר מאה ועשרים”
*
סוחר ממולח, זה חכם, שיודע לקנות בזמן הזול ולאחסן את הסחורה עד שיעלו השערים. טיפש לעולם לא יצליח להיות כזה. כשהחיטה מפוזרת בשוק ונמכרת בטונות גם לממעיטי מחיר, הוא נסחף אחרי האווירה הממכרת של השפע והעשירות, ואין הוא טורח לאסוף לאוצרותיו.
החפץ חיים היה חכם כזה, לא היה כעשיר שדמיין שטרקלינו כאן, ומקומו פה, והשקיע בטפל ולא בעיקר – התורה והמצווה – המצויים בקרן זווית למי שרוצה ליטלם.
יוסף הצדיק אומר לפרעה שצריך למצוא אדם נבון שיאסוף בר בשנות השובע, “ועתה ירא פרעה איש חכם ונבון וישיתהו על ארץ מצרים”
האם רק גאונים מסוגלים לאסוף תבואה??
נו, השורות הקודמות בכתבה הסבירו שבהחלט הוא כן.

 

למסירת פדיון נפש
נגישות