parallax background

פרשת השבוע – פרשת וישלח

פרשת וישלח

קרבות

הולך ברחובה של עיר, בראש מפוזרות מחשבות, מלוות ברגשות סוערות…

“עד מתי אסבול את זה??

אני מנסה לקבוע סדר יום פחות או יותר של רוחניות, לא רק להיות מעורב עם העולם הזה.

ומה קורה למעשה?

רק ב – 07:15 מצליח השעון הטורדני לחדור אל מוחי הישן קופץ מהמיטה לאמבטיה, וממנה אל הטלית והתפילין – אל הבוס – בקושי אני מספיק שלא לאחר.

כמובן העצבים משתלטים עלי, ובסיום העבודה – אין מושג של סיבוב נוסף בבית הכנסת. ואחר שגמרתי את שאריות ארוחת הערב, צניחה אל המיטה, לעשר השעות הקרובות.

נמאס לי, אני רוצה להצליח, ולפחות מעט.

***

“ויוותר יעקב לבדו, ויאבק איש עימו, עד עלות השחר”

פסוק בפרשת וישלח שבחומש בראשית.

פירושו של הפסוק הוא: ויוותר יעקב לבדו – יעקב אבינו נשאר לבדו, בלילה, במקום שאין אדם. ויאבק איש עמו – שונאו פגש אותו ונאבק איתו. עד עלות השחר – עד זמן זה הם נלחמו.

יש הסבר נוסף לפסוק והוא על פי הדרוש (דרוש הוא הסבר שאינו מבטא – בהכרח – את הסיפור המעשי שקרה, אלא מגלה עניין רעיוני ומוסרי, שמוטמן ומוסתר בתורה)

“יעקב”, הוא כינוי לאומה היהודית שנאבקת באופן תמידי בכוחות הטומאה, היצר שבלב שמסית אותה למעשים שליליים.

ואומר הפסוק שמלחמה זו תימשך עד “עלות השחר” – אור הגאולה והתגלות המשיח.

ומדוע? 

כי מלחמות אלו, הן הדרכים לניצחון. משום שרק על ידי קרב אפשר להביס אויב. וכשיבוא מלך המשיח, יופסקו המאבקים.

צריך לדעת, שכל ניסיון להשתפר, אף ללא הצלחה, הוא זינוב בצבאו של היצר הרע.

עצם המאמץ – הנפת חרב, הטרחה והקושי –  יריות כדור עופרת.

ואל יאוש עכשיו זה זמן מלחמות, ולאו דווקא ניצחון. נכון, זה נראה שאתה לא עושה דבר. אבל לעתיד לבא, תגלה שהיית מהחיילים המצטיינים ביותר

מאלו שכבשו יעד אחר יעד, וקרבו את קץ הסבל של עם ישראל.

למסירת פדיון נפש
נגישות