parallax background

פרשת השבוע – פרשת ויצא

פרשת ויצא

תפילת ערבית

עוד הפעם לא הולך לי! לא הולך…

עד עכשיו הלך ועכשיו לא הולך.

שבועיים כבר שאני קם בנץ – מקווה – תיקון הכללי – חוק לישראל, לוקח את הילדים, הולך לעבודה, שומע שיעור בדרך, מנחה – מעריב – דף היומי, אוכל משהו קריאת שמע ולישון.

אבל ביומיים האחרונים…

כבר חשבתי שאני על המסלול.. ועוד פעם זה קורה לי!

התרסקות זה לא מילה, אני יודע שבעבודת השם יש עליות וירידות, ‘יום עסל יום בסל’… אבל כזה ירידה, עוד לא היה לי.

מוכר?

***

השעה האפלה ביותר בחייו של יעקב אבינו, לאחר ארבע עשרה שנה של התעלות וקרבת השם בבית מדרשם של “שם ועבר” – זקני העדה של אותם השנים, הוא יוצא לדרך לקראת הלא נודע, למצוא את זיווגו בחרן, הארץ הרחוקה.

בודד וגלמוד, מנושל מכל רכושו שנשדד על ידי אליפז בנו של עשו הרשע, בתמורה לחייו.

עדיין לא מספיק – הוא גם עובר על מקום הר המוריה, בו נעקד יצחק אביו, בו התפללו אבותיו, שדרך שם כל תפילות תבל עולות לפני כסא הכבוד, ו… לא שם לב שעבר שם.

במפח נפש הוא תופס את עצמו, חוזר לשם, ונרדם.

***

“ויקץ יעקב משנתו, ויאמר, אכן יש ה’ במקום הזה, ואנכי לא ידעתי… ויירא ויאמר, מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלהים שער השמים” [בראשית כ”ח ט”ז – י”ז]

יהודי – ישנה ידיעה חשובה שנצרכת לך ביותר.

המקום הזה, איפה שאתה עכשיו, אם נראה לך שזה לא היום שלך – טעית!

תרים ת’ראש למעלה, תראה סולם מגיע השמיימה, כאן זה המקום הכי הכי גבוה שהגעת בחיים שלך, מכאן אפשר לנסוק לשחקים.

ובגלל זה – זה כזה נעלם!

לימוד גדול מתחבא כאן בין פסוקי הפרשה

שבמקום שאתה חושב שזרקו אותך מכל המדרגות, ושכאן אתה לא תצליח, שם מסתתר השם יתברך בכל תוקפו, מחכה להשפיע לך את כל הטובות, השמירה המעולה ביותר עליך, הקרבה והידידות  אמיתית כאן מתגלה.

כי עכשיו.. כשתמשיך הלאה על אף כל ההרחקות, אז יתגלה שאתה באמת, לא רק שהולך לך אתה עם ה’. אלא בכל סיטואציה שעוברת עליך – אתה נאמן!

ואצל השם יתברך אין מעלה יותר גבוהה מנאמן.

כמו שנאמר במשה רבינו עליו השלום – “בכל ביתי נאמן הוא”

הקשר הכי חזק נבנה דווקא כאן, דווקא בלילה, כשאפילה אופפת את היקום, וה’ יתברך מסתתר, הסתרה שבתוך ההסתרה, שם מתקן יעקב אבינו תפילה חדשה – חיבור חדש ומחודש, חזק מאי פעם!

תפילת ערבית.

למסירת פדיון נפש
נגישות