parallax background

פרשת השבוע – פרשת שמיני

פרשת שמיני

ענווה

בפאתי רוסיה, בין משעולי דרכים ויערות סבוכים, ניצבה עיירה יהודית אותנטית.

הבתים קטנים, גגותיהם מחציר, בחצרות מנקרים תרנגולים, וברחובות נראים יהודים פשוטים העמלים לפרנסתם.

שני סנדלרים היו קיימים בעיירה. מתקנים נעלים על ידי פטיש ומסמר, מדביקים בסוליה או מטלאים חורים, וגובים שכר טרחה פרוטה או שתיים.

מטבע הדברים, וכבכל סיפורי העם, היו הסנדלרים עניים מרודים.

באחד מן הימים , נראה אחד הסנדלרים מהלך בכובע נוצה נאה ומקטורן יקר, לרגליו חבש נעליים מהודרות, ואף מקטרת שעשן מסתלסל מפיה לא נעדרה מפיו. כששאלוהו על זה, ענה – שזכה בגורל הממשלה באלפיים רובלים.

לסנדלר לשעבר הזה, היתה בת כלילת המעלות, וכעת שיש לו כסף לנדוניא סבר להשתדך עם בן הרב.

ענבי הגפן בענבי הגפן, ולאחר מספר שבועות נשברה הצלחת ואחר חודש ימים פסעו הסנדלר שהיה לעשיר ורב העיירה משני צדי החתן, מובילים אותו לחופה.

הסנדלר השני שנשאר עני ומזלו לא שפר עליו, נתקנא מאוד בחברו.

חרה לו על הצלחתו המסחררת, בעוד הוא מתבוסס באותה ביצת סנדלרות.

ברוע לב של ממש, ניגש אל חברו העשיר באמצעו של המעמד המרגש, בידיו תפס נעל, ושאלו “בכמה שבועות תתקן לי נעל זו”.

פניו של העשיר חוורו מבושה איומה, והוא קרס תחתיו ומת במקום.

כולם התרגזו על העני החצוף, המרושע. אולם רבי ישראל סלאנטר – כשהגיע לידיו הסיפור – לא הבין כיצד נפח העשיר את נשימתו מקמצוץ בושה.

המסקנא לא איחרה לבוא – גאוותו של העשיר העבירה אותו על דעתו, עד שלא יכול לעמוד בפני הביזיונות. ולכן הקים את “תנועת המוסר” ללמד את העם לזכך את מידותיהם.

***

בפרשתנו אומר משה לאחיו אהרון “קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולת וכו'” (ט’ ז’)

רש”י מפרש שאהרון לא ראה את עצמו כזכאי לגשת אל המזבח. בטוח היה שאינו ראוי להקריב קרבן לפני האלוקים, לכן אמר לו משה “קרב אל המזבח” – אתה צריך לעשות זאת, אתה נבחרת לכך.

כמה גדולים הם הצדיקים. אף כשיודע אהרון שצריך הוא להקריב הוא חושש ומפחד.

כל – שכן לאדם הפשוט והרגיל – צריך הוא להרגיש בעצמו ענווה והכנעה.

להבין, שיש כאלה, מבינים ויודעים – יותר ממנו!

למסירת פדיון נפש
נגישות