parallax background

פרשת השבוע – פרשת כי תשא

פרשת כי תשא

הבדלה

פריז, לפני מאתיים שנה.

על בימה אשר במרכז מגרש גדול, ניצב נפוליאון בוניפרטה, הכובש והמצביא המהולל של תחילת המאה ה – 19 למניינם.

הוא נואם בפאתוס לפני האומה, “הדיכוי לא יהיה מנת חלקה של צרפת, עול השיעבוד לא יכביד על כתפי האזרחים, לא יהו הבדלי מין וגזע,

אנו נבחרנו מאת האלוקים, לפתוח את שערי הדמוקרטיה, לפני בני האדם החיים על פני הגלובוס. אני מבטיח לכם, העולם לפני עידן חדש, זורח ומאושר”

והקהל מריע, משתלהב וזועק. עידן המלכים והרודנים חלף ועבר, נפוליאון הוא ה”גואל”

אולם, בעיירת לאדי, ברוסיה, פותח בעל התניא בתפילה.

אנא אלוקים, סכל את מזימת המנהיג בפריז, שלא יצליח ליישם את רצונותיו. אם הוא יכבוש את אירופה, ובגללו היהודים נרדפים ונדכאים – יקבלו מעמד גבוה ויתערבו בים הגויים. יהודי צריך להיות מושפל ומרוחק. אנא בורא עולם.

**

“הישמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עלי פן יהיה למוקש בקרבך, פן תכרות ברית ליושב הארץ, וזנו… ולקחתה מבנותיו לבניך…”

הפסוק מלמד יסוד חשוב. אדם הולך אחרי קרוביו ומכריו, ולכן מזהיר האלוקים שלא להתחבר ליושבי הארץ הגויים.

**

מצוייה אצל ישראלים רבים – המגמה לרדת לחו”ל. להחליף אווירה לשנות מקום… צרפת, לונדון, ואולי אמריקה הגדולה.

אבל אסור . אסור. אסור. להתחבר לעמים הזרים בשום פנים – ואופן! זה מתחיל בכיף – פה ושם – ולבסוף מסתיים… בקשרים הדוקים יותר – בלשון נקיה.

זאת המציאות הכואבת.

אשרינו שזכינו לדור בארץ הקדושה, הרחוקה מטומאת העמים. נשאר בה כל עוד הנשמה באפינו.

זוהי כיפת הברזל.

למסירת פדיון נפש
נגישות