parallax background

פרשת השבוע – פרשת ויקהל

פרשת ויקהל

מאצ’ינג

בצעדים מאוששים יוצא רן את בנין המשרדים הגדול. בשבועות האחרונים היו זמני לחץ רבים, העבודה הקשתה עליו במיוחד, אך כל יום מגיע סופו.

בכיס חולצתו מזמזמת לה מנגינה, והוא שולף באתנחתא את הטלפון המכונה חכם, ומדפדף באצבעו על המסך לקבלת השיחה.

שלום מדברים ממוסדות “אור התורה” פותחת פקידה נמרצת מעבר לקו “אנו נמצאים בעיצומו של מאצ’ינג לטובת הכולל וישיבה שברשותנו ואנחנו מעוניינים לזכותן בתרומ..”

“די די די, נמאס מהקבצנות הזאת” זועם רן, מנתק את השיחה וממשיך למלמל לעצמו “תנו לנו, תרמו לנו… פארזיטים, שילכו לעבוד”!

***

“ויבואו האנשים על הנשים, כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכו'” (ל”ה כ”ב)

אלו תכשיטים של נשים, ואותם תרמו הן למשכן.

זו היתה מסירות נפש מצידן, להקריב את החפצים היקרים שלהם למען ה’.

***

חשבו על עולם יהודי – בלא לב יהודי. דמיינו מוסדות יהודיים, בלי לב התורמים.

התורה והיהדות הפורחת ומלבלבת, נזקפת לזכות הצדקות הנשפכות כמים, בלי שטר החמישים של פלוני ושבעים ₪ של אלמוני, לא היה נבנה בית כנסת, ולא ישיבה, ואף בתי חינוך לא היו בנמצא.

וכשאין מבנים של תורה, אין בית ואין יהדות.

אז חשב מסלול מחדש. ההוראת קבע שהינך חותם, אינה עזרה מסויימת לאיזהו מוסד. זאת שותפות בהחזקת עם ישראל כולו.

כן! אתה במאמץ קל פועל למען עמינו, מקים אותו על הרגלים, ונותן לו כוח להמשיך על אף הכל!

למסירת פדיון נפש
נגישות