parallax background

ראש השנה, איך ומתי?

מתי חל ראש השנה תשפ”ב

ראש השנה לשנת תשפ”א יחול בימים שלישי ורביעי א’-ב’ בתשרי [7, ו8 לתשיעי למנינם]

העתקנו כאן מעט ממנהגי ערב ראש השנה מלוקטים מפי סופרים ומפי ספרים.


סדר ערב ראש השנה

א. “נוהגים להתענות ערב ראש השנה”, וכתוב במדרש שבזכות תענית זו נמחלין לו שליש מעברותיו, ואפילו נערים שהגיעו לגיל מצוות מתענים, ותקנו תענית זו ערב בראש השנה בכדי שיכנס האדם לעשרת ימי תשובה בהכנעה ושיברון לב, כי תענית עושה הכנעה בלב האדם. וטוב שכל אדם ינהוג בתענית זו חוץ מאיש חלוש הרבה זקן וקטן. ורובם של המתענים בזמנינו צמים עד חצות יום.

זמן התענית מתחיל מעמוד השחר, ואם רוצה לאכול ולשתות קודם עמוד השחר, באופן שהיה ער כל הלילה רשאי, אבל אם ישן אינו חוזר ואוכל ולא שותה אלא אם כן התנה לאכול ולשתות כשיקום, אמנם לפי דברי הזוהר כיון שישן אדם שנת קבע אסור לו עוד לאכול עד שיתפלל, ומי שדרכו לרחוץ פיו בשחרית בתענית יחיד (וכן הדין בתענית ערב ר”ה) מותר כיון שפולט, ואפילו יש במים שרוחץ בהם פיו יותר מרביעית.

ב. נוהגים לילך על קברות הצדיקים ולהרבות שם בתחינות, משום שמקום מנוחת הצדיקים התפילה מתקבלת שם יותר ,ולא ישים מגמתו כנגד המתים, אלא יתפלל להשם יתברך שיתן לו רחמים בזכותם, וכן יכול להשתטח על קבר הצדיק ויאמר הריני מבקש מנפש הצדיק הקבור פה שיתפלל עלי לפני הקב”ה כך וכך (בן איש חי פרשת ניצבים בהקדמה), וכן מצינו שפירש כלב מעצת מרגלים והלך והשתטח על קברי אבות אמר להם אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת המרגלים.

ג. נוהגים לטבול בערב ראש השנה במקוה משום קרי וגם כדי לקבל הארת קדושת יום טוב של ראש השנה לחיים טובים ולשלום, לכן בטבילה ראשונה יכוון בה בשביל טהרה ושניה יכוון בה בשביל לתיקון הכעס ושלישית למתק הדין והגבורה בחסדים ורביעית  לפשוט מעליו בגדי החול, ויכוון בזה גם כן שתכלה שנה וקללותיה, וחמישית לקבל עליו הארת קדושת יום הזכרון, ויכוון בזה תחל שנה וברכותיה (בן איש חי פרשת ניצבים הלכה ג’).

ד. הבטחתו הנצחית של האר"י הק' העושה פדיון נפש באופן כזה בזמן זה בודאי שמשלים שנתו, לפרטים לחץ כאן.

 

נוהגים לעשות התרת נדרים ביום ערב ראש השנה, שהוא יום כ"ט אלול. ובערב יום הכפורים. ודורשי רשומות רמזו על זה, "לא יחל דברו ככל" סופי תיבות אלול. והוא רמז על דרשת חז"ל (בחגיגה יא.) לא יחל דברו, הוא אינו מיחל, אבל אחרים מחלין לו. (שפתי כהן עה"ת פר' מטות). וטוב לעשות ההתרה לכתחלה על ידי עשרה ששונים הלכות. על פי מה שאמרו בנדרים (ח.) נידוהו בחלום צריך עשרה בני אדם להתיר לו. והוא דתנו הלכתא. וכן פסק בש"ע יו"ד (סי' שלד סעיף לה). וכתבו האחרונים, שמנהג ההתרה בערב ראש השנה, הוא על פי מה שאמרו בזוהר (פר' פקודי דף רמט ע"ב), "דמי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה, ישאר בנידויו ארבעים יום, ואין תפלתו נשמעת".

 

יש אומרים שמי שנדר ולא זכר תוך כדי דיבור של הנדר, שבטל כל הנדרים שעתיד לנדור, אף על פי כן הפרת נדרים שעושים בערב ראש השנה מועילה לו. והנכון לעשות הפרת נדרים על נדרו כדת. וכשעושים התרת נדרים בערב ראש השנה, ראוי לעשותם בעשרה משום נדרי חלומות.

למסירת פדיון נפש
נגישות