parallax background

ראש השנה, איך ומתי?

מתי חל ראש השנה תשפ”א

ראש השנה לשנת תשפ”א יחול בימים שבת וראשון א’-ב’ בתשרי [19, ו20 לתשיעי למנינם]

העתקנו כאן מעט ממנהגי ערב ראש השנה מלוקטים מפי סופרים ומפי ספרים.


סדר ערב ראש השנה

א. “נוהגים להתענות ערב ראש השנה”, וכתוב במדרש שבזכות תענית זו נמחלין לו שליש מעברותיו, ואפילו נערים שהגיעו לגיל מצוות מתענים, ותקנו תענית זו ערב בראש השנה בכדי שיכנס האדם לעשרת ימי תשובה בהכנעה ושיברון לב, כי תענית עושה הכנעה בלב האדם. וטוב שכל אדם ינהוג בתענית זו חוץ מאיש חלוש הרבה זקן וקטן. ורובם של המתענים בזמנינו צמים עד חצות יום.

זמן התענית מתחיל מעמוד השחר, ואם רוצה לאכול ולשתות קודם עמוד השחר, באופן שהיה ער כל הלילה רשאי, אבל אם ישן אינו חוזר ואוכל ולא שותה אלא אם כן התנה לאכול ולשתות כשיקום, אמנם לפי דברי הזוהר כיון שישן אדם שנת קבע אסור לו עוד לאכול עד שיתפלל, ומי שדרכו לרחוץ פיו בשחרית בתענית יחיד (וכן הדין בתענית ערב ר”ה) מותר כיון שפולט, ואפילו יש במים שרוחץ בהם פיו יותר מרביעית.

ב. נוהגים לילך על קברות הצדיקים ולהרבות שם בתחינות, משום שמקום מנוחת הצדיקים התפילה מתקבלת שם יותר ,ולא ישים מגמתו כנגד המתים, אלא יתפלל להשם יתברך שיתן לו רחמים בזכותם, וכן יכול להשתטח על קבר הצדיק ויאמר הריני מבקש מנפש הצדיק הקבור פה שיתפלל עלי לפני הקב”ה כך וכך (בן איש חי פרשת ניצבים בהקדמה), וכן מצינו שפירש כלב מעצת מרגלים והלך והשתטח על קברי אבות אמר להם אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת המרגלים.

ג. נוהגים לטבול בערב ראש השנה במקוה משום קרי וגם כדי לקבל הארת קדושת יום טוב של ראש השנה לחיים טובים ולשלום, לכן בטבילה ראשונה יכוון בה בשביל טהרה ושניה יכוון בה בשביל לתיקון הכעס ושלישית למתק הדין והגבורה בחסדים ורביעית  לפשוט מעליו בגדי החול, ויכוון בזה גם כן שתכלה שנה וקללותיה, וחמישית לקבל עליו הארת קדושת יום הזכרון, ויכוון בזה תחל שנה וברכותיה (בן איש חי פרשת ניצבים הלכה ג’).

ד. השנה יום הראשון של  ראש השנה חל בשבת, למרות שמהתורה חל מצוה לתקוע בשופר, אסרו חכמינו ז”ל לתקוע בשופר, בכדי שחלילה לא יבואו לידי חילול שבת ע”י טלטול ברה”ר. לכן השנה לא נתקע ביום הראשון, ונסתפק בתקיעת השופר ביום השני, ביום הראשון לעומת זה ביום הראשון אנו נזכיר בתפילה את תקיעת השופר, בלשון התלמודית זה נקרא ‘זכרון תרועה’.

ה. הבטחתו הנצחית של האר”י הק’ העושה פדיון נפש באופן כזה בזמן זה בודאי שמשלים שנתו, לפרטים לחץ כאן.

למסירת פדיון נפש
נגישות
בזמן ששבעת הרועים הקדושים באים לחסות בצל סוכותינו,
ולהשרות מרוחם המרוממת עלינו ועל בני ביתינו,
מצווה אותנו הזהר הקדוש להאכיל על שולחננו ‘אושפיזין’ שתרגומו- ‘אורח’, לשמח את ליבו ולשמוח איתו.
למאמר על סוכות לחצו כאן 

 ***

אין באפשרותכם לזמן עני על שולחנכם?

לחצו כאן, ונדבו ‘מעות אושפיזין’,

בכך תזכו להשראת רוחם של האושפיזין הקדושים.