שמאות מדוייקת

ההילולא של רבי נתן מברסלב גורמת לנו לחשוב, "מה אנחנו לוקחים ממנו לחיי היום יום..".

ובכן, מסופר בפי חסידים סיפור מענין.

חסיד עני ואביון בכה לפני רבו על שלוש בנותיו שהוא צריך לחתן, ואין לו פרוטה לפורטה. ענה לו הרבי, "צא לדרך, ותעשה את העיסקה הראשונה שיציעו לך". הרבי גם נתן בידו חצי רובל, כדי שיהיה לו עם מה להתחיל.

הגיע העני לפונדק, לצידו ישבו שלושה עשירים שהחליטו להשתעשע בעני שישב לידם, "אולי אתה רוצה לעשות איתנו איזה עיסקה, כמה כסף יש לך?"

עיניו של העני אורו, הנה הישועה קרבה, והוא עונה במבוכה, "יש לי חצי רובל…".

העשירים גאו מצחוק, חצי רובל… ואחד מהם פנה בהלצה אל העני, "אני מוכן למכור לך את העולם הבא שלי בחצי הרובל שלך". העני לא פקפק, הרי זו היא העסקה הראשונה שעליו לעשות, ועל אתר נחתם חוזה כדת וכדין, העני מסר לעשיר את חצי הרובל והעשיר מתמוגג מצחוק…

*

העשירים חזרו לביתם, והעשיר מספר לאשתו על ההלצה, אבל היא נחרדת עד עומק נפשה, "השתגעת, מכרת את כל העולם הבא שלך בחצי רובל". העשיר מסתכל על אשתו בתמהון, כנראה שבדיחות של גברים לא מתאימות לנשים…

אך האשה בשלה, "אני לא מוכנה לחיות עם בעל שאין לו עולם הבא, אל תחזור הביתה בלי מסמך חתום מהעני שהוא מבטל את העיסקה הזוועתית הזו".

העשיר חוזר מושפל לעני, ומנסה לשכנע אותו לסגת מהעיסקה, "אני יפצה אותך במאה רובל…". אבל שום דבר, "הרבי אמר לי לעשות את העיסקה הזו, ואני לא מתחרט ולא מבטל בלי אישור שלו".

הם יושבים אצל הרבי, והרבי שואל שואל את העני, "כמה אתה צריך בשביל להשיא את שלושת בנותיך ברווח?", העני יושב ומחשב, המספרים עולים, והעשיר מצטמרר לשמוע, "עשרים אלף רובל…".

לאחר ששילשל את הסכום לידי העני, והעני הואיל בטובו לחתום על ביטול לעיסקת העולם הבא, פנה העשיר לרבי ושאל בפליאה, "ילמדנו רבינו, בשביל מה כל הקטע הזה…?"

וכאן, שימו לב, שם הרבי את האצבע על הנקודה שמשנה לנו את כל נקודת המבט על החיים:

"עד היום, העולם הבא שלך לא היה שוה יותר מחצי רובל, כפי שאתה בעצמך מכרת אותו – היום הוא נהיה שווה עשרים אלף רובל…".

שמאות חדשה לעולם הבא, מדוייקת.

*

זוהי ליבת הדברים שעליה סובב רבי נתן במאות מכתביו המדהימים בספר 'עלים לתרופה', בהם הוא מעודד ומחזק את בנו במכתב אחר מכתב, משפט אחר משפט, שהמסר שעובר בכולם הוא אחד ויחיד:

תתפוס את ההתסכלות הנכונה על החיים, אם תראה את עצמך שוה חצי רובל, אז זה באמת מה שתהיה שוה.

אם תתעלה קצת מעל עצמך, אם תנסה להאיר את אפילת עולמך בנר קטן. בהתבודדות שלך תנסה למחזר בראש את כל סדר היום, שנראה לו במבט ראשון כל כך משעמם ונטול חוויות ערכיות משמעותיות, פתאום תשים לב לניצוץ אחד שמאיר את כל ההוויה.

בוא נניח לדוגמא, היום בבוקר קמת ואתה לבוש כיפה, הידד.

יש לך כעת 2 אפשרויות, האחת שייכת לכיוון חצי הרובל, זת'ומרת, "טוב, אני לובש כיפה כי אני חרדי, מה זה אומר בכלל, שום דבר…". באותו רגע אתה לא שוה אפילו חצי רובל, אולי קופיקה אחת, אולי…

אבל אם אתה מתנער מהתסריט המזלזל שהורגלת אליו, ואתה מנסה לאתחל את הכל מחדש, "הי, אני לובש כיפה, אני זוכה לקיים מצוה של שמירת יראת השמים וכבוד ה' בכל רגע ורגע בלי שום מאמץ, אני שווה המון…".

זהו, באותו רגע נהיית מליונר, אולי מיליארדר, עכשיו העולם הבא שלך שוה אינסוף.

זוהי, על רגל אחת, מורשתו של רבי נתן שהוא מבקש להנחיל לנו בתוך היומיום המשעמם כל כך – והמאיר כל כך…