parallax background

שיניים שמחות

דף הבית > אהבת עולם > מאמרים נבחרים >שיניים שמחות

שיניים שמחות


מאמר מעניין השמחה ביום הכיפורים

מדהים עד כמה יכולה שן אחת לשבש את המוח עד כדי עלפון חושים…

פגשתי את ר’ שרגא בבוקר בבית הכנסת, מתפתל כולו מיסורים, בקושי הוא הצליח לספר לי מה הבעיה, “תקפו אותי באמצע הלילה כאבים איומים בשן הימנית הפנימית, לא יכולתי לעצום עין, והתור הקרוב לרופא שיניים הוא רק בעוד שלושה ימים…”.

נדהמתי, “אבל… מחר בלילה…”.

“נכון”, הוא המשיך להתמרמר, “מחר בלילה אני מחתן את הבן שלי, וה’ ישמור איך אני ייראה בחתונה, אני לא מסוגל לחשוב על כלום…”.

יום המחרת הגיע, הגעתי לאולם, ואני רואה את ר’ שרגא מחוייך כולו, פניו מאירות וזורחות, מאחל לי מזל טוב בחיוך לבבי. אני הייתי עדין מודאג, “אבל ר’ שרגא, מה עם השן הכואבת…”.

ר’ שרגא לא התבלבל, “אה.. שכחתי לגמרי, נו, שן אחת כואבת, אבל כל השיניים שמחות, כזה יום נפלא, אני בכלל לא שם לב לשן הכואבת…”.

*

זוהי, במילה אחת, ההגדרה של יום הכיפורים הגדול והקדוש הבא עלינו לטובה:

במשך כל ימות השנה סובבים את האדם כאבים ובלבולים רבים, אבל ביום נפלא שכזה הכל נעלם, הכל מלא שמחה עצומה על אהבתו של הבורא שנשפעת אלינו ביום זה ביתר שאת.

במדרש שיר השירים עה”פ ‘שחורה אני ונאוה’, מבאר המדרש במילים מופלאות: “שחורה אני כל השנה – ונאוה ביום הכיפורים”.

גם אם כל השנה אתה שחור משחור, החיים הגשמיים אינם מאירים פנים, אלא חשוכים כשחור הלילה, וגם ברוחניות אתה מדשדש בין שחור לשחור כהה –

אבל ביום הכיפורים, נפתחות העיניים, כמו בלילה שאדם מחתן את בנו, והוא מסוגל להתמקד בטוב, הוא יכול לראות את כל החיובי והנעים שאלוקיו נותן לו, ולשמוח.

כיון, שכשאדם שרוי בחושך הוא רואה רק רע, וכשהוא יוצא מאפילה לאורה, נפתחים עיניו לראות את חסדי ה’. כפי שמגלה רבי נחמן מברסלב שכשאדם איננו מסתכל על חסרונותיו, אלא על הטובה שה’ נותן לו – זאת השגה מהימים שיהיו בעולם הבא…

*

והאדם תר אחר הדרך בה יוכל להכניס ולהפנים את שמחת היום, את אהבת הבורא אליו. ומצד שני הוא רוצה לחזור בתשובה לפני היום הקדוש, כפי שנפסק להלכה שיום כיפור מכפר רק לשבים.

והיצר הרע תופס טרמפ על התשובה, מיד בתחילת היום הוא מתחיל לדגדג לאדם, “מה איתך, למה אתה לא בוכה, תוריד דמעה…”.

ואז, האדם מתחיל לחזור בתשובה, והיצר הרע ממש נהיה חבר שלו, “אתה יודע שעיקר התשובה היא הבושה, אז תתבייש לך, איך העזת לחטוא, אפס מאופס שכמוך…”, ועד שהיצר הרע אינו רואה שהאדם נשבר ומתייאש לגמרי, אינו חדל מלשבור את האדם.

אך רבי נתן מבהיר שעיקר פגם החטא הוא רצונו של האדם לחטוא ח”ו [הרי כשאינו רוצה, והוא אנוס, אונס רחמנא פטריה], ממילא, ברגע שהאדם מחליט שהוא יותר לא רוצה רע, הוא רוצה רק להיות טוב, מיד נמחל לו.

מובא בשם בעל החרדים שאם אדם מתפלל לה’ שיזכה לחזור בתשובה, זה עצמו נחשב לו כתשובה, כיון שהוא כבר גילה את רצונו שהוא חפץ לשוב, הוא כבר לא רוצה את הרע. ואז ה’ מוחל לו, ושולח לו מלאכים שיסייעו בידו לשוב בשלימות, בכך מתגלית אהבת ה’ המופלאה לבניו.

ומנקודה זו נשאבת השמחה העצומה ביום הכיפורים, מכח הבטחון המוחלט שה’ יסלח לי. אם האדם סומך ובטוח על קונו, הוא יזכה לחוש את עוצמת יום הכיפורים, אשר מבואר בגמרא שעיצומו של יום מכפר – וממילא, לא ישים לב לכל הבלבולים והבעיות שסובבים אותו כל השנה.

ולא זו בלבד, חכמינו מלמדים “כל האוכל בתשיעי בתשרי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי”.

רבינו יונה מבאר את הסיבה לכך:

מי שסועד בשמחה בערב יום הכיפורים, הוא מראה שהוא בוטח בה’ שיסייע לו לשוב ויקבל את תשובתו באהבה, והשמחה הזו היא יותר גדולה מיום הכיפורים עצמו…

למסירת פדיון נפש
נגישות