צלחת מלוכלכת

שעת חצות לילה, רוב בני העולם ישנים זה מכבר לאחר יום העבודה המפרך, רק במשרד שלו עובדים בשעה כזו, או יותר נכון, רק בשעת חצות מתחיל יום העבודה העיקרי. מה לעשות, זו העבודה שה' נתן לו, והוא לא מתלונן, המשכורת טובה, גם קצת כבוד, בסך הכל מי לא מעריך אדם שהוא עורך משנה באחד העיתונים המפורסמים.

רק שלעיתים מגיעות אליו שיחות דחופות בשעות העבודה הללו שהם קצת מבדרות אותו, מתקשרים לקוחות שמפרסמים מודעות והם לחוצים לקראת הורדת העיתון לדפוס, ותמיד יש להם שינוי קטן, או הוספת תמונה, שמגיעה כמעט תמיד ברגע האחרון…

כמו למשל השיחה שקיבל לילה אחד, "שלום אני מדבר עם העורך?"

"כן, במה אוכל לעזור?"

"מדבר דגניה (השמות שונו, כמובן), שמעתי שאתם מפרסמים מחר כתבה על יריד הצדקה שנערך בתחילת השבוע על ידי ארגון 'יד לשבים', על אלפי המבקרים והמשתתפים…".

"נכון, הכתבה מוכנה ויורדת לדפוס בעוד דקות ספורות", עונה העורך.

"אהה, נפלא מאוד, הארגון בודאי פועל גדולות ונצורות, רק רציתי להוסיף לשם הדיוק, שהאירוע מומן על ידי העמותה 'אותיות' שבראשותי, ובלעדי העזרה שלי האירוע לא היה יכול לצאת לפועל, שלא לדבר על העזרה הקבועה שאני מגיש לארגון במשך כל השנה במסגרת העמותה שלי…".

העורך התחייך, הוא כבר מכיר את הטיפוסים האלו, "אין בעיה, תשלח לי תמונה שרואים אותך עם מנהלי הארגון, ונפרסם אותך…".

הדובר מעבר לקו לא התבלבל, "אל תבין אותי לא נכון, אין לי ענין שתפרסם אותי אישית, רק נראה לי שכדאי שיכירו את העמותה שלנו, כדי שאנשים נוספים ילמדו מאיתנו לעשות חסד…".

*

יושב לו אברך בכולל, מתייגע כל היום על תלמודו, כששאיפה אחת מקננת במוחו כל העת, "מתי אזכה להיות בכלל מזכי הרבים, שאוכל ללמד תורה לאחרים…".

אבל יש הבדל חד וברור בין עושי חסד לאחרים, לעושי חסד למען אחרים!

אהבת חסד אמיתית היא לרצות שלשני יהיה טוב, בין אם אחר כך כולם ידעו שאני הוא 'עושה החסד הגדול', ובין אם אף אחד בעולם לא יידע מזה, וזה יהיה נטו בשביל השני.

אדם שפועל ועושה לציבור, בשביל להתפאר אחר כך במעלתו ובעסקנותו, הוא בכלל לא עזר לשני, הוא בסך הכל חיפש לעזור לעצמו, כדי שהוא יתפרסם, או כדי שהוא ירגיש טוב עם עצמו, שהוא העסקן השכונתי…

*

רבי נחמן מברסלב מבהיר שכבוד ה' מתגלה על ידי בעלי חסד אמיתיים, 'תורת חסד' היא כשאדם מלמד תורה לאחרים בשביל שהם יתקרבו לקדושה, לא בשביל שהוא יתקרב לבמה של מחזירי התשובה…

ניקח לדוגמא בעל שעוזר לאשתו בנקיון הכלים, הרעייה לא מצפה שבעלה יבריק את הכלים כאילו היה מדיח כלים חשמלי… והבעל פוגש בצלחת מלוכלכת, שדבוק אליה לכלוך כבר יומיים –

אם הבעל הזה עוזר בשביל שהוא יהיה 'בעל שעוזר לאשתו', הוא יעביר את הצלחת הזו כאילו בלי ששם לב שהיא מטונפת, ויכניס אותה כלאחר יד אל הארון הנקי.

אבל אם הוא עוזר לאשתו בגלל שהוא רוצה שיהיה לה טוב באמת, והוא מחפש באמת להקל על עבודתה הקשה, אז הוא יקח סקוצ' ויעשה כל מאמץ לגרד את שאריות הלכלוך…

כך האדם בונה בעצמו טוב לב אמיתי, טוב לב שמגיע ממקום של אהבה ורצון להיטיב לכל יהודי.

וגם אם הוא עדיין לא זכה להיות בכלל טובי הלב האמיתיים, אז על ידי מעשי החסד הנסתרים הללו, הוא יזכה להאיר בעצמו טוב לב, וכבוד ה' אמיתי ופנימי.

(ליקוטי מוהר"ן, תורה יד)