parallax background

פרשת השבוע – פרשת ויחי

פרשת ויחי

זמן הקץ

זה קרה כשאינתיפדת הסכינים המחרידה היתה בעיצומה, שלשה מחבלים שעטו לבית הכנסת בו התפללו יהודים עטופי לטית ומעוטרי תפילין את תפילת השחר. מטרתם ברורה – ביצוע טבח נורא!

צעקות שטנה בשפה ערבית מדוברת וזעקות היהודים המפוחדים התערבלו לכדי בליל קולות השייך לאחד ממדורי הגהינום, זהו לא עוד בוקר רגיל בשכונת הר נוף השקטה.

השוטרים שנזעקו למקום משטף הטלפונים הבהולים איחרו את המועד, ארבעה קורבנות עלו הסערה השמימה.

אֵבֵל, דם ודמעות גרמו המרצחים הארורים, ובמִרְקע במרצד של התקשורת המערבית פורסם: 'התקפה על מסגד בירושלים – שני פליסטינים נורו'.

במקום בית הכנסת – מסגד, כאילו ערבים הם אלו שהותקפו. ותחת התיאור הנכון של ארבעה נרצחים יהודים ושתי מותקפים מנוטרלים הם מערפלים הכל לכותרת – 'פלסטינים נורו'.

מרתיח את הדם, לא רק שלא שולחים סיוע, גם רומסים את הדם של אחינו, וטופחים על גבם של הארורים בעידוד שהם מטהרים את שמם.

*

משיח לא הגיע עדיין, ועם ישראל סובל מבית ומחוץ. מאויבים פנמיים ו'ידידים' בעולם הגדול. עם כאלו אוהבים מי צריך שונאים. וקשה… קשה עד מאד בגוף ונפש.

אמנם למה הדבר דומה, לבן שמתלונן על כאב בידו, כיוון שהכהו אביו והענישו על תעלוליו. במקום זה, במקום להצטער – תתנחם, שאביך הוא המכה אותך ולא אחר. שהרי לא דומה מכת אוהב למכת שונא.

יעקב קרא לבניו לפני מותו, ורצה לגלות להם את קץ אחרית הימים, מתי יבוא משיח: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר, האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים"

פתאום – כביכול סוטה יעקב אבינו לנושא אחר "ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני" – מפרש רש"י 'ביקש יעקב לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה, והחל אומר דברים אחרים.

רוח הקודש נסתלקה ממנו בשביל שלא יחשף הזמן.

חלק גדול מקושי הגלות הוא אי הידיעה מתי תסתיים, וגזירת עליון היא מרירותה של הגלות.

נכון.. כשל כח הסבל, אבל מרצונו של אבא שבשמים.

זו סטירת האהבה שלו, שבצידה חיבוק חזק. סטירה של עולם התלאו והחיבוק של לעתיד לבוא.

 


לעמול!

בחור ישראלי מצוי זה כך:

השעה 14:00 בצהריים היא זמן קימה הממוצע שלו. הוא מותח את אבריו תוך כדי פיהוק נרחב, קם בעצלות מרובה, מכניס את כפות רגליו בכפכפי האצבע שלו, ומדדה לכיון האמבטיה. יום אפור וחסר גוון  – נוסף הגיע לפתחו.

אחרי מקלחת הגונה וארוחת בוקר – צהריים משביעה, הגיע שעתה של המוסיקה. האוזניות הגדולות כבר עוטפות את אוזניו וצלילים עולים ויורדים סוחפים לעולמות רחוקים. אחרי שעות, כשבחוץ שולט החושך היקום, הוא מתנער מהכורסא עליה ישב: "אמא אני  טס, בייייייייייי", הוא פולט.

שני רגעים והוא כבר נמצא בחניה, תופס את מושבו על אופנועו הכבד, וידו מסובבת את הידית. הוא נוסע לכייף, להשתולל בשטחים הפתוחים, יחד עם חברים..

כי נמאס לו, משעמם לו. הוא לא עושה דבר בחייו, שום דבר משמעותי.

למען האמת, אין לו בדל של רצון להיות איש עמל.. וזאת התוצאה.

**

יעקב אבינו מברך את השבטים לפני מותו (פרשת ויחי). כל בן זוכה לברכה מיוחדת.

ועל יששכר אומר יעקב אבינו: "ישכר חמור גרם רובץ בין המשפטיים".

אימרה תמוהה לכאורה… איזו מין ברכה זו? חמור??

אבל רש"י הקדוש – מפרש החומש – מסביר. יעקב אבינו מברך את ישכר שיעמול בתורה, ויטה את כוחו לסבול, כמו החמור שלא נותן לעצמו מנוחה.

***

"אדם לעמל יולד" (משלי) כל יצור אנוש נצרך לעבוד כדי להרוויח את פת לחמו.

וכל שכן יהודי – מטרתו בעולם הזה היא להתאמץ ולפעול כרצון הבורא – ולא כפי שמכתיבות לו תאבותיו.

זוהי גזירה, ואין מי שיוכל להימלט ממנה.

אבל אל תפחדו בתחילה יש קושי, אך לאחר מכן מגיע סיפוק. רגש טוב ובריא בלב, רוגע ונעימות.

כי אם אני עושה את הדבר הנכון, אין מי שיכול לערער על ביטחונו ושלוותו.

אני מכיר בעצמי, מעריך את הנפש שבי, ומרגיש מלא ומסופק.

כדאי לכם! נסו את זה, טעמו וראו…


 

נגישות