parallax background

פרשת השבוע – פרשת וישב

פרשת וישב

לעזוב את הכל

בעיר אומן של שנות ערש ההשכלה הארורה חיו משכילים – כופרים. חדלו הם מלהזכיר על פיהם שם שמים,את התורה ולומדיה הפכו לעג וקלס, וגינו כל מי שיראת ה’ היתה נראת חקוקה על מצחו תמיד.

בזמן מקביל לזה, רביה”ק רבי נחמן זיע”א יצא מעיירתו שעל שמה נקראת החסידות שלו אל העיר אומן. בברסלב הוא דר שמונה שנים רצופות. כעת ביתו נתכלה בשריפה גדולה שהשתוללה בלי מעצור, והוא החליט לעבור לעיר הסמוכה.

רק התיישב הוא בביתו החדש, והנה נכנסו אליו צמד קלי דעת, מן הכופרים המנהיגים. ניסו הם להתלוצץ מהרב הקדוש, אולם הוא השיב להם על אתר בשנינות והם כבשו את פניהם ונסוגו אחור.

מספר פעמים הגיעו הלצים לבזות את הרב, שמטרתם – סילוקו מן העיר. הכופרים שלחו אליו משפטים חדים כקוצים, מילים משפילות, אך רק יצאו הם בבושה כשהוכיח להם הצדיק שידו על העליונה גם במשחקי הלשון.

לבסוף הם העריכו אותו. קלטו המשכילים שהוא חכם מהם, גם ראו את עבודתו והבינו שלצידם אדם גדול וצדיק, והתבטלו מלפניו.

חצי שנה חיו המשכילים בחברת רבינו, ואף קיבלו מתורתו. לאט לאט השתפרו קצת, ו…עלו לדרך המלך!

ואז נפטר רבי נחמן והותיר חלל ריק בליבות תלמידיו. וגם המשכילים הרגישו חלל עצום ומכאיב.

התבטא אחד הגרועים שבהם “לולי הוא נפטר הייתי נעשה איש כשר…”

*

בתורה ד’ בלקוטי מוהר”ן נכתב שהצדיק הוא בבחינת ‘אמא’

התינוק עסוק במשחקיו – תאוותיו, לפתע רואה את אמו נכנסת לחדר, מיד עוזב הוא את הכל ורודף אחר אמו יולדתו.

כותב רבי נחמן שגם היהודי, שלפתע רואה את הצדיק ומתקרב אליו להיות תלמידו – שוכח הוא מתענוגי העולם הזה ונכנס לדרכי הקדושה. בגלל שהרב המלמדו כיצד להתנהג, ומחזק אותו שלא להרפות.

גדולי הדור, מאורי האומה הם החמצן שלנו. של כל יהודי ויהודי, בלעדיהם אנחנו כחרס הנשבר שאין בו ממש. ואיתם – החרס שלם – תוכו נתמלא ברגבי אדמה ובפנים מוטמן זרע הנובט אט אט ומצמיח עלים של תקווה ואופטימיות.

ראיה לכל זה מפרשתינו, נסיונו של יוסף הצדיק עם אשת פוטיפר, שכמעט והצליח צד הטומאה ואז התגבר יוסף ונעץ אצבעותיו בקרקע בשביל להסיט מחשבתו – והצליח.

מגלים חכמינו בתלמוד במסכת סוטה שדמות דיוקנו של אביו יעקב התגלתה לפניו באופן ניסי, הצדיק הנראה לפניו הוא שנתן לו את הכח לעמוד בנסיון.

 

למסירת פדיון נפש
נגישות