יום הכיפורים, איך ומתי?

סדר ערב יום הכיפורים

א. כבר נתפשט המנהג לעשות כפרות בערב יום הכפורים, דהינו: שלוקחין תרנגול זכר לזכר, ותרנגולת לנקבה. ולמעוברת שתים, דהינו: תרנגול, שמא הולד זכר, ותרנגולת, שאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם, היא והולד כאחד. ואפילו שני בני אדם יכולים לקח כפרה אחת. ויש לוקחים למעוברת שתי תרנגולות ותרנגול אחד. ויחשב שכל מה שעושים לעוף הזה הכל היה ראוי לבוא אליו, והקדוש ברוך הוא ברחמיו, עבור התשובה שעשה, יהפך הגזרה ונתקיים דוגמתו בעוף.

ויש הנוהגים לסבב מעות, ואומרים הנוסח המובא במחזורים “זאת כפרתי כו’…”

ב. בשנים האחרונות לאור מספר התפתחותיות במשק העופות , נמנע מרוב הציבוא איפוא מנהג כפרות בבעלי חיים, עלינו לזכור כי אנו זוכים להדר במצוות ונשמרתם מאד לנפשכם.

כתחליף לכפרות בבעלי חיים נוכל לפדות פדיון כפרות בכסף, וכפי שהמליצו חכמי הקבלה לכתחילה, באומרם שבדמים ייפטרו בדמים, לעשיית פדיון כפרות לטובת עמלי התורה, ע"י מוסדות חיי עולם, הקש כאן.

ג. קיבלו חכמינו זכרונם לברכה שביום תשיעי בתשרי, יום לפני יום הכיפורים, מצווה מן התורה לאכול, ולא עוד אלא מי שאוכל בערב יום הכיפורים, נחשב לו כאילו התענה ביום תשיעי, ועל כן מצווה לאכול ולהרבות בסעודה ביום זה, ולכוון בזה לקיים מצוות בוראנו אשר ציוונו.
ביום זה אסור להתענות בו שום תענית וכן אין אומרים תחנון, ואין נופלים על פניהם ביום זה, ובני עדות אשכנז אין אומרים בו ‘מזמור לתודה’.

ד. חובה על איש מגיל 13, ואשה מגיל 12 לצום ולא לאכול מאומה, משקיעת החמה של יום כיפור (18:20 בערב לפי שעון קיץ), עד מוצאי הצום (19:47 לפי שעון קיץ)

למרות זאת, חולה שיזיק לו הצום, אסור עליו להתענות, ועליו להתייעץ עם  רב מוסמך, ולא לסמוך על על דברי הרופא לחוד.

ד. נהגו לעשות התרת נדרים לאחר התפילה בערב יום הכיפורים, וכן יש מבני עדות המזרח שנהגו ללקות ל”ט מלקות. טבילת המקווה ערב יוה”כ מן הטבילות החשובות היא, ובקהילות מסיומות נהגו אף נשים בטבילה זו, ויש המקפידים על כל הלכות חציצה בטבילה זו, שלא תהיה חציצה בין גוף הטובל ובין המים.

ה. אין יום הכיפורים מכפר אלא לשבים, ולכן תיקנו חז”ל להתוודות בערב יום הכיפורים בתפילת המנחה, שכבר מחצות היום מתחילה להתנוצץ קדושת היום, ושמא לאחר אכילת סעודה מפסקת יארע לו תקלה או שימות ולא יכול להתוודות, על כן מתוודים בתפילת מנחה, ומתפללים מנחה גדולה, ומתוודים בסוף התפילה קודם שאומר “יהיו לרצון אמרי פי” השני.

הזכרת נשמות ביום הכיפורים

מנהג כל עם ישראל להזכיר את נשמות יקיריהם המנוחים שהסתלקו לבית עולמם ביום הכיפורים.

בטעם הדבר, מובא בספרים הקדושים, בהקדם השאלה מדוע היום הקדוש הזה נקרא 'יום הכיפורים' בלשון רבים, ולא בלשון יחיד, ומבואר הטעם משום שהוא יום כיפורים לחיים ולמתים.

והיינו שאפילו מתים גם כן צריכים כפרה, שיהיה להם עליה, והם מתכפרים על ידי תפלות ובקשות של ישראל ונתינת צדקה בשבילם.

חושש שהשנה לא תוכל להגיע לבית הכנסת להזכיר את שמות יקיריך, ולנדב צדקה בעבורם? לחץ כאן, ואנו נעשה זאת עבורך.