אומן ראש השנה

אומן ראש השנה

מאיפה זה התחיל

אין מי שלא שמע על המשפט 'אומן ראש השנה'. החג בו מתקבצים אנשי חסידות ברסלב, ואף אחרים הנמנים עליהם, אל העיר אומן שבאוקרינא. להסתופף בצילו של הצדיק הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א.

השומעים לראשונה את המושג הזה, מתפלאים מאד, מרימים גבה, ואף, אף מסובבים אצבע ברקה, כביטוי לסלידה מן הרעיון עזבים אשה וילדים בראש השנה. יוצאים מן הבית הנח והחמים, מיד בתחילת השנה. לטובת ארץ אפרורית, מישורית ומשעממת, ישנה וחסרת צבע.

בחייו של רבי נחמן

הקשר של אומן עם חסידי ברסלב, בראש השנה, מתחיל עוד בזמן רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב. לפני כמאתיים שנה. אז כבר היה מפורסם ברחבי אירופה, כצדיק וקדוש, היכול בכוח נשגב לפעול בעניינים רוחניים.

עוד בגיל צעיר מאד, היה רבי נחמן מצווה את תלמידיו לבא אליו בראש השנה, היה זה זמן גבוה, בו תיקן ופעל בשמים.

כדבר מרכזי ביותר נחשבה ההתאספות. עד כדי כך, שאמר לתלמידיו, שאף אם יצווה שלא להגיע – שלא ישמעו בקולו, כי באמת הוא חפץ בזה. לכן, הרגישו התלמידים, חובה גמורה לבוא ולהתקבץ אל רבי נחמן, חוק ולא יעבור!

אף מסופר על רבי אהרן, תלמיד רבי נחמן, שהוא בעצמו היה רב בעירו – ברסלב, והתושבים רצו לחגוג עמו את ראש השנה. בעוד שבאומן התאספו החסידים לשהות במחיצת רבם.

החליט רבי אהרן לשאול את רבו, הוא נסע לאומן, ושטח את בקשתו להישאר בברסלב עם תושבי עירו, הרבי לא רצה ללחוץ ולא להתעקש, והסכים לזה. פנה רבי אהרן לעבר הדלת, נפרד לשלום.

בדרך חזרה לעירו פגש בחבריו – תלמידיו של רבי נחמן, האחד רבי נתן מברסלב, והשני רבי נפתלי. שאלו אותו לאן הוא נוסע, ומדוע פניו מועדות אל הצד ההפוך, וסיפר להם המעשה.

טענו כלפיו שני התלמידים הותיקים, שלא נכון לעשות כך, אותם לא יזיז דבר מקיבוץ התלמידים באומן, אף אם יגרש אותם הרבי עם מקלות, ישארו איתו.. – " ואיך אתה נוסע לברסלב להיות עם תושבי העיר…"

לאחר פטירתו

לאחר שנפטר רבי נחמן, אמר תלמידו הגדול מכולם – רבי נתן, להתקבץ בראש השנה. לקרוא לכל התלמידים, לבוא אל ציון רבי נחמן מברסלב, שנמצא באומן.

רבי נחמן רימז בדיבוריו, להגיע אל ציונו, אף לאחר הפטירה. מפורשות, הוא לא דיבר מזה. אך כותב תלמידו, "וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה".

וידאו קצר מענין אומן ראש השנה

נגישות

 בקשת עזרה דחופה לקראת חג הפסח: "קִמְחָא דְּפִסְחָא" לאברכים ולמשפחות ברוכות ילדים

חברים יקרים, אחינו בית ישראל!

בימים קדושים אלו, כאשר אנו נערכים לקראת חג החירות – חג הפסח – זמן חירותנו, עת לבנו מתמלא ברגש של חסד ונתינה, פונה אליכם קול זעקה שקטה אך כואבת מבתי ישראל עמלים, משפחות של תלמידי חכמים, אברכים יקרים ובעלי משפחות ברוכות ילדים, אשר עומדים חסרי אונים מול צרכי החג הרבים.

הם, אשר מוסרים נפשם על לימוד התורה יומם ולילה, מקדישים חייהם לחינוך ילדיהם בדרך התורה והיראה – זקוקים לעזרתנו. אין להם במה לערוך שולחן חג, אין ידם משגת לרכוש מצרכים בסיסיים למצות, יין, ובשר לשמחת יום טוב.

עתה היא שעת רצון – מצוות "מעות חיטים", או בשמה הידוע – "קִמְחָא דְּפִסְחָא", היא חובה עתיקת יומין ונעלה, המוטלת על כל אחד ואחד מאיתנו.

זהו זמן לפעול בגמילות חסדים, להושיט יד ולמלא את בתיהם באור, שמחה וכבוד החג – שיהיו גם להם ארבע כוסות, מצה שמורה וקערת פסח כהלכתה.

כל תרומה – משנה חיים!

תרום כעת

יהי רצון שתזכו אתם ובני ביתכם לחג כשר ושמח, לשפע ברכה והצלחה, בריאות ופרנסה טובה, ונזכה כולנו לגאולה שלמה במהרה בימינו.

בברכת פסח כשר ושמח

ויהי רצון שנזכה כולנו לאכול יחד עוד השנה מן הפסחים והזבחים בירושלים עיר הקודש ומלכינו בראשינו