הילולת הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זיע"א

כ"א אדר

סיפר הצדיק המפורסם רבי יששכר בער מראדושיץ זצוק"ל, שבצעירותו הסתופף בצלו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זצוק"ל.

פעם אחת כאשר עמד יחד עם חבריו מתלמידי הרבי ר' אלימלך ושוחחו ביניהם, לפתע ראו כמה אנשים גבוהים מאוד מתקרבים במהירות ונכנסים אל ביתו של הרבי. מחמת גובהם הם הוכרחו לכופף את ראשם כאשר נכנסו אל הבית.

מיד בהיכנסם סגר הרבי את הדלת והתלמידים לא הצליחו לראות את פניהם. לאחר שעה יצאו משם במהירות ונעלמו, כשגם הפעם לא הספיקו לראות את פניהם. התנהגות זאת היתה לפלא בעיניהם והם והחליטו לשאול את הרבי לפשר הדבר. זקני התלמידים ניגשו אל הרבי וביקשו שיסביר להם מה היה כאן.

הרבי ענה להם:

"כאשר ראיתי שרוב העולם אינם מצליחים לכוון בתפילתם כמו שצריך בגלל רוב הטרדות, עלה בדעתי לתקן תפילה בנוסח חדש וקצר שיהיה שווה לכל נפש. הרגישו בזה אנשי כנסת הגדולה הקדושים – שכידוע הם תיקנו את התפילות – וביקשו ממני שלא לשנות אפילו תפילה אחת מנוסחם.

"שאלתי אותם אפוא מה לעשות, והם אמרו לי שאתקן תפילה קודם התפילה, וזה יועיל למי שאין ביכולתו לכוון בכוונות הראויות בכל התפילה".

אחרי מעשה זה תיקן הרבי ר' אלימלך את התפילה הידועה הנאמרת קודם התפילה, ובתוכה הבקשה: "ותן בלבנו, שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם".