הלכות סליחות

מהות ימי הסליחות

ימי הסליחות הם תקופה של חשבון נפש, חרטה ותשובה, המהווה הכנה לקראת הימים הנוראים (ראש השנה ויום הכיפורים). תקופה זו מבוססת על האמונה כי בימים אלו שערי שמיים פתוחים יותר לתפילות ולבקשות, וכי הקב"ה קרוב יותר לעם ישראל כדי לקבל את תפילותיהם ותשובתם.

מתי מתחילים לומר סליחות?

• מנהג אשכנז: מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת שלפני ראש השנה, וזאת בתנאי שיהיו לפחות ארבעה ימי סליחות לפני ראש השנה. אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי, מתחילים את הסליחות במוצאי השבת שלפני השבת שלפני ראש השנה.

מנהג זה מבוסס על הרצון להשלים עשרה ימי תשובה, כאשר ארבעת הימים שבין תחילת הסליחות לראש השנה הם ימי תשובה, ועשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם ימי תשובה נוספים.

• מנהג עדות המזרח: מתחילים לומר סליחות החל מראש חודש אלול (חלקם נוהגים אף בראש חודש). מנהג זה מבוסס על "ארבעים יום של רצון" החל מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, כנגד ארבעים הימים בהם שהה משה רבנו בהר סיני כדי לבקש סליחה על חטא העגל.

היבטים הלכתיים ונוהגים עיקריים

• זמן אמירת הסליחות: המנהג העיקרי הוא לומר סליחות לפנות בוקר, לפני עלות השחר. הסיבה לכך היא שהזמן הזה נחשב ל"עת רצון", שבו התפילות מתקבלות יותר. במקומות רבים נוהגים לומר סליחות גם בערב, במיוחד בערב ראש השנה וביום הכיפורים.
• מניין: כדי לומר "שלוש עשרה מידות" (פסוקי רחמים) יש צורך במניין של עשרה גברים. אם אין מניין, ניתן לומר את כל הסליחות למעט קטעים מסוימים הדורשים מניין.
• הגעה לבית הכנסת: ישנם מנהגים שונים בנוגע ללבישת טלית, כאשר חלק מהעדות האשכנזיות לובשות טלית רק ביום הכיפורים ולא בימי סליחות. לעומת זאת, רוב העדות הספרדיות לובשות טלית גדול.
• "שלוש עשרה מידות של רחמים": החלק המרכזי של הסליחות הוא אמירת י"ג מידות הרחמים ("ה' ה' אל רחום וחנון…"). יש להקפיד לומר אותן בכוונה יתרה. אמירה זו דורשת מניין, ונוהגים לומר אותה עם הפסקה מיוחדת, על פי הכלל כי "מידות רחמים שייכות לצד הקדושה ולכן יש לומר אותן כמו שברוך הוא".
• וידוי: הסליחות כוללות גם קטעי וידוי (כגון "אשמנו, בגדנו…") בהם אנו מתוודים על חטאינו ומבקשים עליהם סליחה.