ה'סבא מסלבודקה' הגאון הקדוש רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל
יום הילולא כט' שבט
אחד מבחירי ישיבת סלובודקה שבליטא התארס בשעה טובה עם בתו המושלמת של נגיד מוקיר רבנן שהבטיח לחתנו מזונות ביד רחבה, דבר נאה ומתקבל. החתן הוזמן לשבות בעירו של החותן לעתיד, כדי שיוכל להתפאר בו בפני בני קהילתו.
היה שם יהודי צר עין שאושרו של הגביר היה בעיניו לצנינים, כשנשאל על ידו מה דעתו על החתן, הפטיר ברשעות ואמר: מה אומר לך, אם בחרתם בו, כנראה ביררתם היטיב…
המחותן נדרך, למה כוונתך, שאל בחשש. אך אותו צר עין השתמט והתחמק – די במה שאמרתי, לא אוסיף דבר!
המחותן נחרד, מה ידוע לו שאינו ידוע לנו.
וכך החל לעקוב אחר הבחור בחשדנות, כל חיוך התפרש כגיחוך, כל איפוק כמוזרות, שיתף את בני הבית וכל האוירה הפכה לטעונה ועוינת.
כשחזר הבחור לישיבה, שלחו אחריו את שטר התנאים ודמי הקנס.
עוולמו חרב עליו מבלי שידע על מה ולמה, הסבא מסלבודקה נכנס לעובי הקורה, נסה לברר, הבטיח שהבחור מושלם, שאל איזו עולה נמצאה בו. והאמת היא שלא היה דבר, אלא רק אותה ברית כרותה לשפתיים, ללשון הרע שתתקבל.
הבחור נשאר בישיבה, קרנו בעיני הבחורים ירדה, וכך חלפו כמה שנים. באחד הימים הוא נקרא אל הסבא, שהושיבו והושיט לו מכתב.
את המכתב כתב אותו צר עין שגרם לפירוק השידוך, הוא התודה שעשה זאת מתוך רוע צרוף, קנאה מורעלת, ואכן קיבל את עונשו במידה גדושה. הגלגל התהפך עליו לרעה, הוא הפסיד את כל רכושו, ומשפחתו התפרקה, בריאותו התערערה, והוא מוכה מכל עבר. הוא אכן מבין היטב על מה ולמה באו הצרות, והחליט לבקש מחילה, אולי יחוס אולי ירחם והגלגל ישוב ויתהפך לטובה…
הבחור סיים לקרוא את המכתב ונשא עיניו אל הסבא לשמוע מה דעתו.
על פי ההלכה אינך מחויב למחול לו, אמר הסבא. אבל כבר מחלתי השיב הבחור במשיכת כתפים טבעית. לא עכשיו, הסביר הבחור, אלא מיד. לה, ולחותן, ולחותנת ולמוציא הדבה. כי הרי אין אדם נוקף אצבעו אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, ואותה בת קול שהכריזה על הזיווג, הכריזה על הביטול. ומוציא הדיבה הוא שלוחו של מרום, אז מה לי לכעוס עליהם, את עצמי עלי לשפר ותו לא.
אני חוזר, אמר הסבא, הכל משמים זה ענין אחד, אבל אתה אינך מחויב למחול לו.
אמת, אמר הבחור, אבל כבר מחלתי.
הסבא קם ממקומו, הבחור קם נבוך מעברו השני של השולחן, הסבא הסיר את כובעו, והניחו על השולחן, עטור בכיפתו הגדולה ניגש ונעמד לפני הבחור. בקומתו התמירה התנשא מעליו, כופף את ראשו ובקש מהבחור, ברכני…
הבחור נרתע, מה, הוא יברך את הסבא?
אמר הסבא: ממי מבקשים ברכה, מצדיק מופלג, היש לך צדיק מופלג יותר מבן ישיבה העמל בתורה ומתעלה במוסר, אלא מה, בצד המצוות ישנן גם עברות, אבל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, נקי אתה וזך, ברכני נא…
