חודש סיוון

חודש סיוון, החודש השלישי בלוח השנה העברי על פי מניין חודשי השנה מחודש ניסן, והחודש התשיעי על פי מניין השנים מחודש תשרי, הוא חודש מיוחד ועשיר במשמעויות. הוא חודש של קציר ושל פריחה, אך מעל לכל – הוא חודש של קבלת תורה ושל חיבור עמוק לקב"ה.

מהות החודש ומשמעותו הרוחנית

חודש סיוון מזוהה בעיקר עם חג השבועות, המציין את מתן תורה בהר סיני. זהו שיאו של תהליך יציאת מצרים, שבו הפכו בני ישראל מעבדים לעם חופשי המקבל עליו עול מלכות שמיים ומצוות. חג השבועות מכונה גם "זמן מתן תורתנו", והוא מסמל את הברית הנצחית בין עם ישראל לאלוקיו.

הקשר בין חודש סיוון למתן תורה בא לידי ביטוי גם בשמו. יש המקשרים את השם "סיוון" לשורש "סיון" שמשמעותו סימן או אות, לרמז על האות הגדולה של מתן תורה. אחרים רואים בו קשר לשורש "שווה" או "שוויון", שכן במעמד הר סיני כל עם ישראל עמד יחד, שווה בין שווים, וקיבל את התורה.

חודש סיוון בטבע ובחקלאות

מעבר למשמעותו הרוחנית, חודש סיוון הוא גם חודש של פריחה ושיא עונת הקציר בארץ ישראל. הוא מסמל את סיום תקופת האביב ותחילת הקיץ. השדות מלאים בתבואה בשלה, וזוהי תקופה של שפע חקלאי. הקשר לחקלאות מתבטא בכך שחג השבועות מכונה גם "חג הקציר".

אירועים היסטוריים ותאריכים נוספים בחודש סיוון

• ד' בסיוון: יום פטירתו של שמואל הנביא (לפי אחת המסורות).
• ט"ו בסיוון: יום פטירתו של הלל הזקן (לפי אחת המסורות).
• כ"ג בסיוון: "יום טובה וזכרון" ליהודי פרס, המציין אירוע הצלה מעלילה.