חינוך ילדים – מבט של אמת (ג)
הפירות יתגלו כעבור שנים – 'גם כי יזקין…'
והכתוב מבטיח: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".
אל דאגה!
עבודתך אינה הולכת לטמיון, פירות ההשקעה ינבטו שנים רבות
מאוחר יותר…
ילד מקבל חינוך בעודו קטן, ונדמה כי אינו צועד בדרך אותה התוו
עבורו. דעו לכם, שזאת משום שבעודו צעיר אינו מבין דיו את משמעות
ההגבלות שהוטלו עליו בתחומים שונים.
אולם כשהוא מזקין ומתבגר מעט, נובעת בתוכו ההכרה וההבנה, כי
כל אותן "מגבלות" שהעיקו עליו, היו למטרת חינוך לריסון עצמי, ונעשו
אך ורק לטובתו האישית, כדי לעצב את אישיותו בצורה נכונה. או אז הוא
מסגל לעצמו את כל אותם עקרונות עליהם חונך בבית אביו, ומחנך גם
את ילדיו באותה הדרך ממש.
אברכים שגדלו, וכבר זכו לבנות בתים משלהם, העידו בפני שכיום
הם נוהגים בהנהגות אשר בהיותם קטנים לא חשבו שינהגו בהן. החינוך
הופנם ופעל את פעולתו לאחר שנים רבות!
וזו הנקודה אותה הדגשנו עד כה. חובתנו היא לטעת בילדינו את זרעי
החינוך, ולא לצפות לנביטת אותם הזרעים באופן מיידי. התוצר המוגמר
לכשיבוא, אינו תלוי כלל בידינו.
עצם זיעת אפיים – שכרה רב
הציפייה לתוצר מהיר 'כאן ועכשיו', היא אחת מנקודות ההרס של
מלאכת החינוך.
אתה יושב עם בנך ללמוד גמרא, משקיע את כל כולך בהסברה.
ולצידך יושב בנך הוגה בחלומות, ודומה שהדברים אינם מגיעים לאזנו…
הגם שהוא גדל וממשיך בדרכו זו, עדיין אביו חייב בחינוכו. אם מנסים
לחנך את הילד פעם אחר פעם ואין עולה בידו של האב מאומה, שכר מצות החינוך שיהיה בידו, הוא גדול לאין שיעור.
