חנוך לנער על פי דרכו – הדרך שלו…
ה'פלא יועץ' כותב בערך אהבת הבנים והבנות:
"הכלל הוא, לפי דעתו ומדותיו של בן האב צריך להתנהג עמו, באופן
שלא יחטא. ואם יחטא לו ימהר למחול לו לבל יענש בנו בסיבתו, ולא
ידקדק כל כך עמהם, ולפעמים יעשה עצמו כחרש לא ישמע וכאילו אינו
רואה, ולפעמים יבטל רצונו מפני רצונם".
שים לב, ה'פלא יועץ' כותב, שיש מקרים שבהם טוב יותר להתעלם
ממעשיו של הבן!!
פעמים קורה והבן כבר נתפס בקלקלתו פעמיים או שלוש באותו
היום ובא על עונשו. ולכן, אם הבחנת באותו יום שהבן שוב נפל במעשה
שלילי, עדיף לא להשתהות סביבו, שכן נוכחותך במקום תאלץ אותך
להגיב, תגובה שבמקרה זה עלולה להיות מיותרת ומזיקה.
ולכן, במקום להגיב לאירוע המקומי, ננצל את ההזדמנות להבין
בצורה עמוקה יותר את 'דרכו' של הילד, את תכונותיו ומדותיו, ונפנה את
מאמצינו לחנכו בנושא שבו הוא מגלה קושי.
תגובות למעשיו של הילד דורשות תכנון מקדים, שליטה עצמית
וסבלנות. כדאי לסבול סבל פעוט מהתנהגות הילד בהווה, מאשר לסבול
בעתיד, חלילה, סבל גדול יותר – אם נגיב באופן שגוי וללא שיקול דעת.
תגובות על פי אירועים – אינן חינוך!!
רוב ההורים טועים בנקודה זו ומגיבים על כל מעשה ומעשה…
לדוגמה, הילד מברך ברכת המזון ושמת לב שהוא דילג על תיבה
מסוימת. בדרך כלל התגובה אינה מאחרת מלבוא: 'תחזור, למה דילגת?'
הילד צועק ואתה שוב מגיב מיד: 'למה אתה צועק?'…
וכן על זו הדרך, כל אירוע גורר לאחריו תגובה. אינני אומר לא להגיב
בכלל, אבל חינוך לא היה כאן!!
גם כשמגיבים צריך לדעת מה היא הדרך הנכונה להגיב, ואם בכלל…
התגובה איננה מהווה אמצעי חינוך כלל ועיקר!
ונסביר: אם הילד טרק את הדלת ואמרתי לו 'תפסיק לטרוק דלתות',
לא חינכתי אותו לעדינות. אם הילד צעק ואמרתי לו 'תפסיק לצעוק',
לא חינכתי אותו לדבר בנחת, לא חינכתי אותו לתת את הדעת על כך
שהבריות לא יסבלו מנוכחתו. אם הילד מתבטל, או קם מאוחר, ואמרתי
לו 'עד מתי, בטלן, תישן?', לא חינכתי אותו לחריצות, גם אם לבסוף הוא
קם.
מקרים ותגובות אינם בכלל חינוך!!
נכון, ישנם מעשים המחייבים תגובה. אם הילד בזמן הארוחה תופס
את הקערה, ועומד לשפוך את התבשיל עליו או על השולחן, וישנו חשש
שיכווה ויש בזה איסור של 'בל תשחית', תגיב. אך במקום לצעוק ולהעיר,
אפשר להגיב גם בתגובה לא מילולית, פשוט לקחת ממנו את הקערה,
לסדר את הכפית, ולומר בנעימות: "תראה, אם תאכל ככה, אז יפול
פחות". בכך חסכת ביקורת ונמנעת ממנה.
וגם במקרים הללו, שבהם אתה מחוייב להגיב, תזכור – לא חינכת!
היית שוטר טוב, סדרן טוב, סדרת את הענינים בצורה נפלאה, אבל לחנך
– לא חינכת!!
