כללי ביקורת (א')
לעולם אל תשווה בינו לבין האחים שלו
בשעת הביקורת אין להשוות אף פעם בין הילד לבין אחיו.
"אח שלך בגיל שלך היה מתנהג הרבה יותר יפה, הוא היה מוותר, הוא
היה ילד טוב, תלמד מאח שלך"…
לא להשוות לאח גדול, וכל שכן שלא להשוותו לאח קטן ממנו.
האסון הגדול יותר הוא להשוות בין אח גדול לאח קטן.
אל תניח למצב להתדרדר
כשאתה מבקר על אירוע מסוים, עליך להתמקד בנקודה שאותה
מצאת לנכון לבקר בלבד!
לכן, אם הבחנת שהמתחנך אינו מאזין לדבריך, ואינו מקבל כלל את
דברי המוסר, הוא מתנדנד מצד לצד, עושה פרצופים, אל לך לגלוש
ולסטות ולהעיר לו על הפרצופים, כי למעשה אתה עובר למהלך סבוך
ביותר. המעשה השלילי שאיתו התחלת ושבגללו ביקרת הלך ונשכח,
וכעת אתה דן אותו על מעשה אחר…
לכן אם הבחנת שהמבוקר אינו במצב שהוא כלי מוכן לקבלת
הביקורת, הגש לו את החבל והאר לו את הדרך לצאת מהביקורת.
לדוגמה: "רואים שאתה עייף, אני אוהב אותך". למעשה סייעת לו לסיים
את השיחה הזו בדרך הקלה והנעימה.
לפעמים, מחמת המצוקה שבה הילד שרוי בשעת השמעת הביקורת,
הוא מגיב ועונה, ויש פעמים שהוא גם מתחצף ח"ו. התחלת עם
ביקורת על מעשה מסוים, וכעת העסק מתחיל להתדרדר, והדיון עבר
להתחצפות…
אסור לתת למצב להידרדר, תעצור ותאמר לו: 'אני רואה שאתה
עייף, אולי אתה גם רעב, כנראה שזה לא הזמן המתאים. נדבר על זה
פעם אחרת. נדבר מחר בעז"ה'.
