לא לשכוח שהילדים הם בני אדם…

ראשית, על ההורים לדעת ולהבין שהילדים הם בני אדם!!

נשמע פשוט?!?

נכון, אך לעתים עלול להיווצר הרושם שהבית הוא מעין מפעל, והילד –

מוצר. לא מעט פעמים מתייחסים אל ילד כאילו היה חפץ…

לא נעים לומר זאת, אך חשוב לדעת ולזכור תמיד שהילדים הם בני אדם

בעלי רגשות ככל בני האדם. הם אינם רכוש שלנו ואנחנו לא 'בעלי בתים'

עליהם, אלא הם פקדונות בידינו, ועלינו לשמור עליהם.

שמירה על כבוד הילד אין הכוונה להלביש אותו במעיל רבני, להושיב

אותו ב'מזרח' ולמלא את כל משאלותיו. הכבוד של הילד זה לכבד אותו

בעצמו – את האישיות שלו, את הרגשות שלו, ואת היכולות שלו.

הילד הוא בן אדם ככל בני האדם, ואף הוא מתבייש וחס על כבודו. יש

לזכור כי התנהגות בחוסר כבוד כלפי המתחנך נובעת ממדות שאינן מתוקנות!

הנזק שנגרם כשפוגעים בכבוד הילד

אם ההורים נקטו, חלילה, בגישה שמורה על זלזול ופחיתות בכבוד הילד,

אזי כל מי שמעט רגיש יכול להבחין בהתנהגות של הילד בשעה זו –

עיניו משוטטות לכל כיוון: 'מי רואה אותי עכשיו, מי שם לב אליי עכשיו,

מי מסתכל עלי'. הילד פוזל לכל כיוון, לעבר אחים שלו או לסביבתו, בודק בעיני מי הוא התבזה.

לפני שנתייחס למספר דוגמאות, נפרט מעט את הנזק הנגרם אם לא

שומרים ונזהרים בכבוד הזולת, או במקרה שלנו – הילד שלך!!

בשעה שפוגעים במתחנך, פוגעים בכבודו ובאישיות שלו. במשך הזמן

אם ההורים ממשיכים לזלזל בו, לומד הילד מכורח המציאות לפתח התנכרות כלפי מי שפגע בו. הוא מפתח חומה, חיץ וחסימה בינו לבין המחנך שלו.

כתוצאה מכך, היכולת להעביר לו מסרים וערכים חינוכיים נפגמת. הוא

מחכה ליום שבו הוא יוכל לסובב את ראשו ולא לשמוע למחנך או להורה. זה המקרה הפחות גרוע.

במקרה הגרוע יותר הילד נהפך להיות מופנם לגמרי, ואינו מתקשר עם

סביבתו כלל. הוא נעשה חסר ערך עצמי, וחסר בטחון עצמי.

אפשרות שלישית, וגרועה לא פחות: הילד מרגיש שאביו אינו אוהב

אותו לגמרי. הילד פגוע ועלול, חלילה, להתחיל לשבור את מערכת ההסכמה

שכל החינוך מושתת עליה. זוהי ההסכמה הבסיסית בין המחנך למתחנך – שהמחנך אומר והמתחנך עושה.

ההסכמה הזו עומדת איתנה בעיקר בזכות ששומרים על כבודו של הילד.

אם יזלזלו בילד, או שלא יכבדו אותו כפי הראוי לבן אדם, ההסכמה הזו עלולה בהחלט להשבר או להסדק. עד כדי שאפשר להגיע למצב שבו הילד נהפך להיות לא רק אדיש, אלא שובר את המוסכמות הללו, ובגיל צעיר מאד!!

יש לזכור ששמירה על כבודו של הילד זאת לא איזושהי פריבילגיה. זה

מגיע לו באמת. אם לא שומרים על כבודו, זו התנהלות שלא כהוגן, התנהגות שלא כשורה.