למה אוכלים מאכלי חלב בחג השבועות?

חג השבועות, אחד משלושת הרגלים בלוח השנה היהודי, מציין את מתן תורה בהר סיני.

לצד התפילות, לימוד התורה בליל החג וקריאת מגילת רות, התגבשה במשך הדורות מסורת קולינרית ייחודית: אכילת מאכלי חלב.

מנהג זה, שהפך לאחד הסמלים הבולטים של החג, מעורר עניין וסקרנות – מה הקשר בין גבינה לבנה או עוגת גבינה למעמד הר סיני?

להלן כמה מהטעמים המרכזיים:

1. תורה – חלב ודבש

נאמר בפסוק: "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים ד', י"א). חכמינו פירשו פסוק זה כמשל לתורה – מתוקה, מזינה, מחייה.

החלב מייצג את האופי המזין והרך של התורה, ואת יכולתה להחיות את האדם מבחינה רוחנית ונפשית. אכילת חלב היא, אפוא, ביטוי סמלי לרצון "לטעום" מהתורה.

2. קבלת התורה – והכשרות

עם קבלת התורה, נצטוו בני ישראל לראשונה על דיני כשרות.

מאחר ולא הספיקו להכין כלים כשרים לשחיטת בשר לפי ההלכה החדשה, הסתפקו במאכלי חלב פשוטים ונקיים.

אכילת חלב בשבועות מזכירה את הרגע הזה – בו התחילה ההלכה היהודית להנחות את חיי היומיום.

3. גימטריה של המילה חלב

המילה "חלב" שווה בגימטריה (ח=8, ל=30, ב=2) למספר 40 –  כמניין הימים שמשה רבנו שהה על הר סיני כדי לקבל את התורה.

המספר ארבעים מקושר גם לתהליך של לידה והתחדשות (40 שבועות) – מה שמתאים לחג שמתאר את הולדת עם ישראל כעם רוחני.

סיכום

אכילת מאכלי חלב בחג השבועות איננה רק מסורת טעימה, אלא ביטוי עשיר ומשמעותי לרוח החג.

החלב מסמל את התמימות, הטוהר, המזון הרוחני והמעבר מהחיים הפשוטים לחיים של תורה ומצוות. כך, בכל ביס מעוגת גבינה או בורקס גבינה, אנו לוקחים חלק במסורת רבת שנים המחברת בין גוף לנשמה, בין טעם לטעם – תרתי משמע.