מה העיקר בחינוך הילדים?
האהבה היא המצע החשוב ביותר לחינוך הילדים
אהבת ההורים לילדיהם מהווה את היסוד לחינוך הילדים, משום שבית אשר האהבה בין ההורים לילדים לוקה בו בחסר – לא זו בלבד שאין בו חינוך, אלא גדלים בו ילדים בעלי מום נפשי! יתכן והם יהיו לומדי תורה וחובשי בית המדרש, אך נפשם תהיה שבורה, והם יהיו חסרי בטחון וחסרי יכולת להתמודד מול אתגרי החיים, ונרחיב על כך בהמשך.
נכון, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, יתכן שישנם הורים שלא הביעו את אהבתם לילדיהם כראוי, ולמרות זאת זכו לילדים מצוינים, אך איננו סומכים על הנס, ועלינו מוטלת חובת ההשתדלות בחינוך הילדים, ועלינו ללמוד את הדרך, ולדעת איך לפעול בדרך הראויה.
חינוך הילדים כולל בתוכו נושאים רבים, שעליהם נרחיב בשיעורים הבאים, וכולם חייבים להיות תחת מצע של אהבה!!
בהמשך נתאר את האווירה הנכונה שצריכה לשרור בבית, ואת האהבה המופלאה שהילדים אמורים לחוות ולקבל מהוריהם.
מי שיפעל ויתמיד בדרך זו של חום ואהבה, כמדומני שהוא לא יזדקק לשיעורים רבים בחינוך ילדיו, כיון שרוב רובן של הבעיות והתקלות בחינוך הילדים לא יהיו קשורות אליו. מערכת החינוך בביתו תדורג בסולם ערכים שונה לחלוטין, וגם אופן טיפולו בבעיות ישתנה, ורוב הבעיות בחינוך ייפתרו לו ממילא!!
לעומת מי שלוקה בחסר בנושא חשוב זה, שאצלו תהיה ההתמודדות בכל פרט ופרט מלווה בקשיים מרובים…
איך אני יכול לחנך – אם אני אוהב?
השאלה שעלולה להתעורר למקרא הדברים היא, איך ניתן לחנך את הילד ולסייע לו להפנים ערכים, בו בזמן ששורה אהבה גדולה כל כך בין ההורים לילדים? הלא אהבה בדרך כלל 'מכסה על כל פשעים', ועלולה למנוע מההורה להעיר ולכוון את הילד כפי הנדרש!
אלא שלמעשה אין כל סתירה בין אהבה לחינוך. ההיפך הוא הנכון!!
גם הנהגת ה' עם ברואיו היא לא באופן דומה, ואף יותר מכך!
האם ה' לא מחבק אותנו בימין, מכה בשמאל, ובוכה?
זו היא הדרך הנכונה, ולזה ייקרא אהבה. צריך לשמור כל הזמן על אווירה של חום ואהבה. ילד אהוב הוא ילד בריא בנפשו, שמח ומאושר, בעל בטחון עצמי. האהבה היא הבסיס למערכת יחסים תקינה בין אב לבנו.
רבים נוטים להתבלבל בין אהבה לבין פינוק, ובין אהבה לבין משמעת. לכן שיעור זה והשיעורים הבאים אחריו העוסקים ב'פינוק ומשמעת' שלובים ומותנים יחדיו, ומזה ומזה אל תנח ידך…
רק נקדים ונאמר, שעל מנת לגדל ילד ממושמע ולא מפונק חייבים ליצור בבית את האווירה הראויה כפי שיתבאר בשיעור זה. בית אשר שורה בו אהבה, אף אם לא יחנכו בו למשמעת – עדיין יש סיכוי לתקן ולבנות את חינוך הילדים, ובוודאי שלא נוצר נזק נפשי ורגשי לילדים. אך אם ח"ו לא שורה אהבה בבית, אזי לא רק שבבית הזה אין חינוך, אלא שיוצאים ממנו ילדים עם נזק נפשי ורגשי!!
האהבה בינינו לילד תאפשר לנו לדרוש ממנו דרישות חינוכיות רבות, בלא שתיווצר שום הרגשת מרמור אצל הילד. להיפך – תהיה לו הרגשת שמחה…
בהמשך ניווכח שיש לנו דרישות רבות מהילד, ויחד עם זאת עלינו להתמודד מול הרחוב שבו אין דרישות כלל… אנחנו דורשים מהילד ללכת בדרכים אחרות, לחיות על פי השקפה אחרת, צורת לבוש אחרת. ומאחר והדרישות אינן פשוטות, אם לא תהיה בינינו אהבה, החיים שלו ייהפכו למערכת דיכוי.
בדורות האחרונים קשה להעניק אהבה…
נושא אהבת הזולת הולך ומחריף בדורות שלנו, ותעיד העובדה שעלינו לדבר על כך ולחזק מידה זו – – –
ככל שמתקרבים לאחרית הימים, נדמה כי מושג זה נעשה קשה ומסובך יותר. [וכדברי הרה"צ ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, שמאז מלחמת העולם הראשונה, הורים מתקשים בנתינת אהבה לילדיהם!]. דבר זה מהווה חיסרון גדול ביותר, משום שאהבה היא הצורך של כלל הבריאה! כולנו צריכים אהבה!
די בזה שהמציאות היא שאנשים רחוקים מאד מלהתבטא לחבר 'אני אוהב אותך', 'התגעגעתי אליך', 'היית חסר לי' וכדומה, ואדם ייראה משונה אם יאמר זאת בפה מלא… קשה לנו להאיר פנים לזולת, וכשמישהו מאיר אלינו פנים או משתמש בביטויים של אהבה כלפינו, נדמה לנו שכנראה הוא רוצה מאיתנו טובת הנאה כלשהי…
גם כלפי הבן שלנו, עצמנו ובשרנו, קשה לאב לומר בפה מלא "אני אוהב אותך". פעמים רבות ביטוי החיבה המירבי שהאב מצליח 'לפרגן' לבנו הוא בלשון שאלה – 'מי אוהב אותך?' והבן עונה 'אבא'… באותה מידה קשה למלמד לומר זאת לתלמידים שלו. קשה לבעל לומר זאת לאשתו, והוא חושב לעצמו, 'מה, היא לא יודעת? היא רואה, מה היא לא רואה?'
הכל בבחינת "תורת הנסתר"…
רוב בני האדם בימינו סגורים יותר וחשדנים יותר. יש שחוששים מלהעלות חיוך על פניהם בפני הזולת. הם פוחדים שמא יראו בחיוכם אות לחולשה שמזמין השתלטות… ישנם אנשים שמעדיפים לדבר בטלפון מאשר בארבע עיניים, יש להם בתת מודע פחד מהזולת, והם מעדיפים להסתתר מאחורי השפופרת…
אולם, עם כל הקושי, חשוב לדעת ולשנן, שהיות ומשיכת הרצון המרכזית בחינוך הילדים נעשית על ידי אהבה, לכן –
"אם יש אהבה – יש חינוך. אם אין אהבה – קשה מאד להאמין שיהיה חינוך!!"
