מורינו הרב אברהם שאג זיע"א

יומא דהילולא כ'ט אדר

שנים רבות הסתופף הרב אברהם שאג בצל כנפי רבן של כל בני הגולה ה'חתם סופר' זצוק"ל. כעשרים שנה לאחר פטירת רבו, ועם הגיעו לגיל גבורות בשנת תרל"ג, עזב הרב אברהם שאג את עיירתו קוברסדורף שבהונגריה, ועלה לארץ ישראל יחד עם תלמידו הצעיר, הרב יוסף חיים זוננפלד.

לאחר שנים רבות של הנהגת קהילה באירופה, החליט הרב שאג כי סיום ימיו יהיה בירושלים הקדושה, למרות התנאים הקשים ששררו בה באותם ימים – עוני, צפיפות ומחלות.

בהגיעם לירושלים, קיבלו אותם אנשי היישוב הישן בכבוד רב. הרב שאג השתקע בעיר העתיקה, והיה מתמיד בתורה במסירות אין קץ. הוא לא חיפש כבוד או משרה, אלא המשיך בלימודו ובחינוך תלמידו.

יום אחד, ראה הרב שאג את תלמידו, הרב זוננפלד, מחלק מזון עניו לעניים סמוך לשער שכם. הרב שאג ניגש אליו בשקט ולחש: "זכור, בני, לימוד התורה חשוב מאוד – אך אם תרצה להיות תלמיד חכם אמיתי בארץ ישראל, עליך לדעת גם לדאוג לאנשים".

מילים אלו ליוו את הרב זוננפלד כל ימיו – ושנים לאחר פטירת רבו, נהפך הוא עצמו למנהיג הרוחני של ירושלים החרדית.

הרב שאג נפטר בירושלים ונקבר בהר הזיתים. שמו זכור כמגדולי תלמידי החת"ם סופר וממניחי היסוד לרוח התורה בירושלים.