מיתת עוג מלך הבשן

ניצחון עם ישראל על עוג מלך הבשן

"ונפן ונעל דרך הבשן, ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו .. ויאמר ה' אלי, אל תירא אותו, כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו, כאשר עשית לסיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון".

קיים הבדל עצום בין יחסו של משה רבינו לסיחון מלך האמורי לעוג מל הבשן, אצל עוג מגלה התורה שהקב"ה אמר למשה, "אל תירא אותו", מה שלא קיים אצל סיחון.

וודאי שלא מדובר על פחד גשמי וארצי.

ומבאר רש"י הקדוש – שעוג עזר לפני כמה אמות שנים למשה רבינו, שהוא רץ לבשר לו שלוט בן דודו נפל בשבי (במלחמת ארבעת המלכים), ומשה חשש שזכות זו תעמוד לו.

ואיך היה הנצחון על עוג?

כאשר ראה עוג את מחנה ישראל, הלך בכוחו העצום ועקר הר גדול ששטחו רחב כגודל המחנה, מתוך מחשבה לזרוק הר זה על המחנה ובכך להרוג חלילה את כולם.

עוג עקר את ההר והניח אותו על ראשו כדי לשאת אותו כך, אבל לפתע הגיעו נמלים שחוררו את ההר כך שהוא גלש ונתלה בצווארו של עוג וכמעט חנק אותו.

כשראה זאת עוג רצה להוציא את ההר ולהשליכו, אך שוב אירע נס והשיניים שלו נשתרבבו ונתארכו מאוד ונתפסו בהר, עד שלא הצליח להוציאו מעליו – ואז בא משה והרג אותו.

בעל הטורים מגלה בשמו של עוג מלך הבשן – בָּא שֵן. הכוונה היא לדברי התלמוד, שסופו של עוג בא לו בגלל… שן!