"משיב הרוח ומוריד הגשם"

 הקדמה: משמעות ותפקיד הזכרת הגשמים

בברכת "אתה גיבור" שבתפילת שמונה עשרה (עמידה), אנו מזכירים את כוחו של הקב"ה להוריד גשמים באמירה:

"משיב הרוח ומוריד הגשם"

זוהי "הזכרת גבורות גשמים "ולא בקשת גשם.
הבקשה עצמה ("ותן טל ומטר") נאמרת אחר כך בברכת "ברך עלינו".

ההבדל הוא:

• "משיב הרוח ומוריד הגשם" הודאה ושבח על כוחו של ה' בגשמים.
• "ותן טל ומטר" בקשה שה' יוריד בפועל גשם.

 מתי מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם"?

בארץ ישראל (ובכל מקום):

• מתחילים להזכיר גשמים במוסף של יום טוב ראשון של חג הסוכות האחרון – שמיני עצרת.
• לפני כן, אין מזכירים גשם, כדי שלא ירדו גשמים בזמן הישיבה בסוכה (שהיא מצערת).

 מקור: גמרא תענית (דף ב:) – "אין מזכירין גבורות גשמים אלא סמוך לגשמים".

כיצד מתחילים בפועל:

בחזרת הש"ץ של מוסף שמיני עצרת, החזן מכריז:

"משיב הרוח ומוריד הגשם"
וזוהי ההתחלה הרשמית של הזכרת גשמים לכל תפילות החורף.

 מתי מפסיקים לומר?

• מפסיקים לומר במוסף של יום טוב ראשון של פסח.
• כלומר: בתפילות שחרית ומוסף של היום הראשון של פסח – עדיין אומרים.
  החל ממנחה של אותו יום – כבר לא אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם".

 מדוע דווקא ב"אתה גיבור"?

הגמרא מסבירה:

• כי הגשם הוא ביטוי לגבורת ה' – "גבורות גשמים", שמורידם במידה ובזמן.
• לכן השבח על הגשם שייך לברכת "אתה גיבור לעולם ה'…" (שנושאה הוא תחיית המתים – גם היא גילוי כוח חיים מהשמיים).

 תקציר לכל השלבים:

 דינים נוספים

 בחו"ל:

הכל אותו סדר, רק הזמנים מותאמים לפי ימי החג (שמיני עצרת ושביעי של פסח בחו"ל).

‍‍‍ לגבי ילדים:

מלמדים אותם לומר לפי הזמן — כדי להרגילם שלא יטעו.

 בסידורים:

בדרך כלל מסמנים שינוי זה בנקודות או הערה — כדי להזכיר את המעבר בין "גשם" ל"טל".

 סיכום קצר של ההכרזות בבית הכנסת:

• שמיני עצרת (מוסף):
  שליח הציבור מכריז לפני תפילת מוסף:
  → "משיב הרוח ומוריד הגשם"
• פסח (מוסף):
  שליח הציבור מכריז:
  → "מוריד הטל"

 טבלה מסכמת של כל דיני הטעות