שעת בין ערביים, שמיים מקדירים וטפטופי גשם על החלון. בתוך הבית חום נעים, תיכף יעלה האור…
החנוכייה שעל החלון מהפנטת את מבטם של ילדים ומבוגרים כאחד, תיכף יעלה האור, התחושה שמחממת את הלב.
ברגעים אלו, חשוב מכל לזכור, לרגעים, את אותם אלו שביתם לא מואר, שפת הילדים שמוטה כלפי מטה, והאור והחום מהם והלאה. להטות אוזן ולפתוח לב גם כלפיהם.
במוסדותינו מחלקים מדי שנה 'מעות חנוכה' באלפים, למשפחות מעוטות יכולת, ומעלים את האור בעיני ילדם רבים, ובליבות הוריהם.
באו תהיה שותף עימנו
אור החנוכה
נביא מספר מקורות על גודל חשיבות מתן הצדקה בחג החנוכה
- מגן אברהם (סימן תרע): מביא מנהג שהנערים העניים היו מרבים בצדקה בימי חנוכה, ומכאן נהגו העניים לסובב על הפתחים בימים אלו.
הוא מסביר זאת בכמה טעמים:- כנגד היוונים שפשטו ידם בממונם של ישראל, אנו משתמשים בממון למצווה.
- נתינת צדקה מקרבת את הגאולה, וימי חנוכה הם ימים המסוגלים לגאולה, כמאמר הנביא "ושביה בצדקה".
- זוהר (חלק א דף קעא ע"א): קושר את הצדקה לגאולה, וזה מתקשר לחנוכה כזמן של ניסים וגאולה.
- קיצור שולחן ערוך (סימן קלט): מזכיר את המנהג לתת צדקה לעניים בחנוכה.
- פרי מגדים (סימן תרע): מסביר שנתינת צדקה בחנוכה היא תיקון לחוסר גמילות חסדים שהיה בדור שקדם למרד החשמונאים.
- ספר חנוכת הבית: מביא טעמים על פי תורת הסוד לחשיבות הצדקה בחנוכה, וקושר זאת לנס פך השמן ולחינוך ילדים לתורה.
- רבבות אפרים (ח"א): טוען שחג החנוכה נועד לשמחה והלל, ואין שמחה גדולה יותר מלשמח לב עניים.