סיפור ליום כיפור
ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה
מעשה שהיה בסוחר שעמד בתחרות קשה, ונאלץ להוריד את מחיריו מתחת למחיר הקרן.
מה עשה, קנה סחורה מוברחת בחצי המחיר, ויכול היה להמשיך ולמכור ללקוחותיו. ביום מן הימים נערכה בחנותו ביקורת פתע, הסחורה המוברחת נתפסה והוחרמה, והסוחר נתבע למשפט.
הוא היה צפוי לעונש של שנות מאסר רבות, מלבד ההחרמה והקנס.
עורכי הדין משכו בכתפיהם. אין מוצא, אמרו. תאלץ לשאת בעונש. קודר ומיואש פנה אל הצדיק בעל ה"דברי חיים" מצאנז זצ"ל, ושאל מה לעשות, ירד למחתרת? ינסה לברוח מן המדינה?
ענהו הרבי: לא ולא. התייצב למשפט, ותצא זכאי!
חשב היהודי: אבל כיצד, הרי ההוכחות מוצקות, אשמתי ברורה?!
ואילו הרבי חזר על הוראתו: שוב לביתך, התייצב למשפט, ותצא זכאי.
יום המשפט הגיע. הקטיגור התייצב בחיוך בוטח, הסניגור ישב כאילו כפאו שד. הנאשם עמד שם, מבולבל.
השופט נטל את התיק, העיף מבט בשם הכתוב עליו, ושאל: מר קון? כהן, תיקן הנאשם. השופט הסתכל שוב על התיק ואמר: אברהם קון. ושוב תיקן הנאשם בהכנעה: כהן.
השופט איבד את סבלנותו: שמך הוא כהן? הראה לי את תעודותיך! אכן, זה שמך. אם כך, אין זה אתה, מדוע באת? התיק הוא נגד מר קון. שוב לביתך…
ביום הכיפורים הקרוב, כאשר על הכף השמאלית יערמו כה הרבה מעשים, והכף הימנית, יכול להיות שתהא חלשה ממנה… כמה היינו רוצים שיתרחש גם עימנו נס כזה.
הדבר אפשרי, בידינו לעשותו ולגרום לו. כיצד? הן כתב רבינו הרמב"ם זצ"ל, שפעולת התשובה גורמת לכך: "לומר אני אחר, ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים". כלומר: כשנעשה תשובה ראויה, אזי המצוות שעשינו בעבר ישתייכו לאישיותנו החדשה, ואילו העבירות לא יתייחסו אלינו כלל! כך נוכל לזכות לשנה טובה ומבורכת.
