סיפור לפרשת וישלח

"קטונתי מכל החסדים"

קטונתי – מכל החסדים, ע"י שאדם עושה חסדים לזולתו הוא נעשה קטן בעיני עצמו וזוכה למידת הענווה.

מעשה ביהודי וגוי שגרו בשכנות. לאחר מכת גניבות בביתו של הגוי, פנה הגוי אל היהודי ושאל: איך בביתך אין גניבות? השיב היהודי: המזוזה שומרת עלינו.

ביקש הגוי מזוזה וקבע אותה בפתח ביתו.

לאחר כמה ימים, נשמעו דפיקות בדלת ביתו של היהודי. הגוי ניצב בפתח וביקש להחזיר בדחיפות את המזוזה.

שאל היהודי: מה קרה, וכי המזוזה לא שמרה עליך מפני גניבות? השיב הגוי: המזוזה דווקא עצרה את מכת הגניבות. הבעיה היא, שמאז ששמתי מזוזה בכניסה, כל רבע שעה דופקים ומבקשים ממני צדקה…

החיים מזמנים בפנינו דילמות לא פשוטות. קשיי פרנסה, בעיות בריאות, דילמות בתוך המשפחה והרשימה ארוכה.

בא יעקב אבינו ומלמד כי השילוב הנכון הוא גם אמונה באלוקים וגם עשייה אנושית.

פרשת השבוע מספרת כי כאשר עשו התקרב אל יעקב להורגו, יעקב עשה במקביל שלוש פעולות: שלח מתנות לעשו, הכין את עצמו למלחמה והתפלל אל אלוקים.

מצד אחד נדרשת השתדלות בדרך הטבע. הטבע נברא על ידי אלוקים, והוא רוצה שנפעל בעולם הזה בכלים טבעיים ולא נתמך רק על ניסים. מצד שני נדרשת תפילה ואמונה באלוקים, כיון שהטבע נברא על ידו והוא נתון בידיו בכל רגע.

לכן לפני הכל יש להתפלל אל אלוקים ולקיים את רצונו, כדי שלאחר מכן תצליח ההשתדלות בדרך הטבע. כאשר יש אמונה וביטחון באלוקים, אין מקום ללחץ ודאגה.