סיפור לפרשת שלח
"וימלא אחרי"
היה מעשה מדהים אצל הגאון הגדול רבה של דווינסק, רבי מאיר שמחה הכהן זצ׳׳ל בעל ה'אור שמח', אשר היה לו שמש מסור ששרתו באמונה, ומעולם לא העז להמרות את פי הרב ומעולם לא סר מדבריו ימין או שמאל.
פעם אחת ביקש ממנו רבי מאיר שמחה שיעשה דבר מסוים אשר היה נראה מוזר ותמוה בעיניו, ומחמת כן לא שמע בקול רבו ולא עשה ככל אשר נצטווה, ולא קיים דבריו.
למחרת שאלו ה'אור שמח' האם ביצע את ההוראה שנתן לו ביום אמש?
הודה השמש על האמת שלא עשה זאת כי לא הוטב בעיניו.
מיד החל לגעור בו רבי מאיר שמחה ואמר, "מעולם לא היית נאמן אלי, ומעודך לא שמעת לקולי…"
ויתמה השמש מאוד ופנה אל רבינו ושאלו, "רבי קדוש, על מה יצא הקצף? ומה חרי האף הגדול הזה? הרי שנים רבות שאני ממלא אחר רצון הרב מבלי לזוז אפילו כמלא נימה מדבריו, ורק בזו הפעם שלא שמעתי בקולו כאשר הייתה באמנה עמי. וכי על פעם אחת מגיע לי קיתון של רותחין?"
נענה לו רבי מאיר שמחה, "אם אכן לא עשית את בקשתי כי בדעתך לא הבנת אותי, נמצא שכל עשיותיך עד עתה לא היו כי כך ציוויתי אותך, אלא כי כך הבנת בשכלך, ונמצא כי מעולם לא שמעת לקולי אלא הלכת אחר שכלך… "
שבת שלום ומבורך
