עידוד ככלי חינוכי

שאל את הרב

עידוד ככלי חינוכי: שאלות ותשובות

שאלה: מהו כוחו של העידוד, ועד כמה הוא רלוונטי?

תשובה: לעידוד יש כוח מופלא ורב עוצמה בכל דיבור אנושי, והוא רלוונטי לכל שכבות הגיל. בניגוד למה שרבים חושבים, עידוד אינו שמור רק לגילאים הרכים. הוא יכול להשיג את מטרתו בכל גיל, ולכוון את רצונו של האדם על ידי יצירת מוטיבציה פנימית.

שאלה: כיצד נראה יישום מוצלח של כוח העידוד בחינוך?

תשובה: דוגמה מרשימה לכך היא סיפורו של מלמד בכיתה ח'. הוא משתמש בעידוד רב בשיטות הלימוד שלו, והתוצאות ניכרות באופן מיידי. ילדיו מגיעים מרצונם החופשי ללמוד שעות ארוכות, גם בימי שישי ושבת, ובכך חורגים הרבה מעבר למקובל.

שאלה: מה קורה כאשר תלמיד נאלץ להחסיר יום לימודים?

תשובה: בזכות העידוד, הילדים של אותו מלמד חשים כל כך מחוברים לכיתה, עד שגם אם הם חולים, הם מגיעים לבכי ומתחננים לא להפסיד יום לימודים. במקרים שבהם הם נאלצים להיעדר, הם משלימים את החומר באופן עצמאי, אפילו בלילות, בשבת ובמוצאי שבת, ומחפשים כל הזדמנות להדביק את הפער.

שאלה: מהם הכלים המעשיים שבהם המלמד משתמש?

תשובה: המלמד משתמש במספר ביטויים מעודדים שמייצרים תחושת ערך וייחודיות אצל הילדים:

  • כשהוא מברך אותם על שעות הלימוד הרבות, הוא משתמש בביטויים כמו "איזה יופי, למדת שש שעות, פשש… ממש מלאך. אפשר לקבל ממך ברכה…"
  • כשתלמיד לא מגיע, הוא מדגיש את חסרונו: "כל כך היית חסר לי, הכיתה היא קונצרט אחר לגמרי בלי הקול שלך."
  • כשתלמיד חולה, הוא מתקשר אליו כדי לחזק אותו רגשית: "שלום, מה שלומך? אתה ממש חסר לי. אנחנו ממש אוהבים אותך, אתה כזה מוכשר ואתה…"

שאלה: כיצד הצליח המלמד להשיג שינוי כה דרמטי בכיתה?

תשובה: הוא לקח את הכלי המרכזי של העידוד, ויישם אותו במלואו. תוך שבועיים בלבד, כיתה שלמה, המונה למעלה משלושים ילדים, ובהם תלמידים לא בהכרח מוכשרים, הפכה לכיתה שכל תלמידיה לומדים בתשוקה ומרצון אמיתי. המלמד מצליח לחזור על ההצלחה הזו מדי שנה בכיתה ח', ומוכיח שעידוד הוא כלי מרכזי לשינוי חינוכי.

נגישות