ענישה באהבה
כשהילד מרגיש אהוב – הוא יקבל ענישה ברוח טובה!!
ילד שנמצא בתוך מערכת שבה אוהבים אותו, והוא מרגיש ויודע
שאוהבים אותו, הוא לא יפרש את התנהגות ההורים כמערכת דיכוי, אלא
יבחין ויזהה את כונתם הטובה, וגם –
גם אם יקבל מהם מכת חינוך, הוא יבין ויאמר תודה!!!
גם מכה או עונש שיקבל מההורים לא ישנו את הרגשתו ותחושתו
הטובה בחברת ההורים. הוא לא ירגיש מושפל מחמת המכה, וזאת משום
שהוא נמצא תמיד בתוך מערכת שעוטפת אותו באהבה עוצמתית.
מסופר על אשה יקרה שאהבה אהבה אמיתית את בתה, וכשזו עשתה
מעשה חמור שהצריך ענישה, קרבה האם האוהבת את בתה, ואמרה לה
בלשון רכה:
"כך וכך הוא המעשה שעשית, וזהו מעשה שאינו מתאים לילדה צדקנית
וטובה שכמוך, יודעת את ודאי כמה רבה אהבתי אליך, ומכיוון שכך עלי
להענישך".
ומיד נתנה האם מכת אוהב לביתה. לאחר מכן חבקה אותה, ואמרה:
"אני אוהבת אותך מאוד, ואיני יכולה לחשוב שכך עשית, ומכיוון שגדולה
אהבתי אלייך, אתן לך עוד מכה".
ושוב הכתה האם את בתה, וכשזו עומדת דומעת חבקה לה אימה חיבוק
חם ואוהב, וחזרה ואמרה:
"אני אוהבת אותך מאוד, והמעשה שעשית הוא מעשה לא טוב, ומכיוון
שגדולה אהבתי אליך ואיני רוצה שתחזרי על מעשים כאלו אתן לך עוד מכה".
ושוב הכתה האם את בתה ומיד חבקה לה…
בכך מסרה האמא לילדה מסר חשוב: אמא אוהבת ולכן אמא מענישה.
המכה אינה נובעת, חלילה, משנאה או מכעס אלא אך ורק מאהבה גדולה.
ברור למעלה מכל ספק שילד שמקבל מכה עטופה בכל כך הרבה חום ואהבה,
ללא גערות וצעקות, אלא בלשון רכה ונעימה, ליבו נמשך אל המסר, והתוכחה
האוהבת מתיישבת על ליבו!!
הרווח הגדול בבית שיש בו אהבה
ברצוני להדגיש – אין מנוס מטעויות! וגם ההורים שוגים לפעמים ועושים
טעויות בחינוך. אין הורה ללא טעות!!
חז"ל דרשו מהפסוק 'והמכשלה הזאת תחת ידך': "אין אדם
עומד על דברי תורה – אלא אם כן נכשל בהם תחילה" –
וכמו כן אין אדם עומד על החינוך אלא אם כן נכשל בו…
התורה נקראת בשם 'מכשלה'. וכל כך למה? לפי שאין אדם עומד על
דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם תחילה. התורה הורתה את הדרך ואין
אחרת, והמכשלה מהווה תנאי מוקדם – ללימוד התורה והבנת התורה!! על
פי זה מובן מדוע לא הביישן למד. אתה טועה, אתה לומד. אתה נופל, אתה
גם קם. זו הדרך…
וכך גם בחינוך הילדים, רבות הפעמים בהם המחנך טועה, ונגרמת עקב כך
עגמת נפש לילד.
אבל בבית שיש בו אהבה, האהבה משפיעה על הילד ומחזקת את נפשו,
ובכוחה גם להקהות ולכסות על הטעויות של ההורים. אם תשרור אהבה לא
ישאירו הטעויות את חותמן בילד. ולא זו בלבד, אלא שהילדים אינם שמים
לב בכלל לטעויות!
הענשת אותו קצת יותר מדי או כשלא צריך, פנית אליו בזמן שהיית קצת
מתוח ובכעס, או שהוא פנה אליך ודחית אותו, לא הקשבת לו, לא התנהגת
לפי כללי החינוך, פגעת בו, העלבת אותו, על הכל מכסה האהבה, ולא יוותר
רושם בילד. אין לו משקעים או מצבי רוח ירודים, הכל עובר אצל בקלות
– בתנאי שבבית זורמת אהבה, בתנאי שביומיום הבית מתנהל בדרכי חום
ואהבה.