פרשת בחוקותי ברסלב
"ולא געלתים לכלותם "
רק זה נשאר לנו בגלותינו הארוך והמר, שרצונינו וכוספינו ותקותינו ותוחלתינו חזקים עדיין לשוב אליו יתברך ולארצו ולתורתו.
כי אף על פי שעובר עלינו מה שעובר – בכלליות על כל ישראל ובפרטיות על כל אחד ואחד – אשר כמעט אפסה תקוה חס ושלום, כי צרות מצרות שונות מתחדשות בכל עת בגוף ונפש וממון, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שאין יום שאין קללתו מרובה מחבירו, ואין לנו שום חיות, כי אם התקוה והתוחלת והרצון החזק שהוא בחינת הארת הרצון, כמו שכתוב ואומר אבד נצחי, זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל.
וזה בחינת "השבעתי אתכם בנות ירושלים", שהם אומות העולם, כמו שפירש רש"י שם", מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ", היינו שישראל אומרים לכל המונעים מן הקדושה, שהם בחינת עכו"ם וסטרא אחרא, מה תעירו ומה תעוררו את האהבה שביני למקום עד שתחפץ.
כי לא תועילו כלום בכל מיני הסתות ופתויים ומניעות שאתם מונעים אותנו מתורתו ועבודתו יתברך, כי אף על פי שנדמה לכם שפעלתם הרבה, מאחר שבטלתם אותנו מכמה קדושות בכלליות ובפרטיות, כי החרבתם בית מקדשינו והגליתנו מארצינו, ועדיין אתם מרקדים ומשתררים עלינו חינם בכמה מיני מניעות והסתות, ומבטלים ישראל הרבה מתורה ותפלה, אף על פי כן לא תועילו כלום!
כי מה תעירו ומה תעוררו את האהבה, כי לא תוכלו לקלקל את האהבה שבינינו למקום, כמו שפירש רש"י שם עד שתחפץ – בעוד שתחפוץ, כי עוד החפץ והרצון והכיסופין שלנו חזקים ותקיפים מאד מאד אליו יתברך, ומאחר שהרצון חזק בוודאי לא תועילו כלל ברעש המניעות והבלבולים שלכם, כי הרצון עולה על הכל כמו שמבואר בדברינו כמה פעמים עוצם מעלת הרצון עד אין סוף.
וזה בחינת ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם" המילה 'לכלותם' הכתובה בחסרון האות ו', ובזה נוכל לפרש לעניינינו, כי כלה לשון רצון וכיסופין, כמו שכתוב כלה שארי ולבבי, היינו שבעוצם גלותינו בארץ אויבינו, מבטיח השם יתברך את ישראל ואומר ואף גם זאת לא מאסתים ולא געלתים לכלתם, 'לכלתם' דייקא בשביל בחינת הכליון עינים והתקוה והרצון והכיסופין החזקים שיש להם לשוב אלי.
