אהבת הרע
"ואהבת לרעך כמוך אני ה'" (ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח),
אומר רבינו נחמן מברסלב זיע"א, שאדם צריך לשמוח ולאהוב את כל הרע שקורה לו, ולא להצטער על הייסורים שבאים עליו, מחמת שלפי עוונתיו ייסוריו הם ברחמים גדולים.
ומגלה זאת רבינו מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך אני ה'", ואהבת לרעך – תאהב את הרע שקורה לך, כמוך – שלפי מה שאתה באים עליך ייסורים, אני ה' – שאני ה' הרחמן, ועדיין מתנהג ברחמנות, שלפי המגיע לך עדיין זה ברחמנות.
כבוד
אחד מצדיקי הדור הקודם ישב במושב רכבת בנסיעתו לאיזהו מקום,ולצידיו ישב אדם מבוגר שאינו שומר מצוות.
ואף כופר בכל – רחמנא ליצלן.
נכבוד של הרב נסע עימו בכדי ללוותו ומידי זמן התעניין בשלום סבו ושאל אותו עם הוא זקוק לדבר מה .
היהודי אשר ישב לצד הצדיק, שם ליבו לכבוד אשר זכה הוא מנכדו.
ושאל אותו על כך : "מדוע נכדך מכבד אותך"?
"ואילו ילדיי איננם מתייחסים אלי..ואני נחשב בעיניהם כמשא עודף ומיותר"?
ענה לו הצדיק : אומר לך את התשובה . "אתם הכופרים טועים וסבורים שהעולם נוצר ממפץ והאדם מקוף, א"כ אתה קרוב לקוף יותר מבניך, לכן אינם מחשיבים אותך".
"אולם אנחנו" המשיך יודעים את האמת .
האלוקים יצר את האדם בכבודו ועצמו. ואני קרוב יותר ליציר כפיו של האלוקים – מנכדי.
לכן מחשיבים הם אותי"
***
"מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוקיך" (י"ט ל"ב)
מצווה האלוקים לכבד את המבוגר בשנותיו , עד שיש חיוב עשה מן התורה לקום בפניו.
ואם ישנו חיוב לקום בפני זקן זר. בוודאי צריך הבן להוקיר את אביו והנכד את סבו .
אף מצד דרך ארץ ומוסר, יש לבקר אצל הדוד או הדודה לשמוע את הסיפורים והצרות הפוקדות אותם לידאוג לצורכיהם ובעיקר – לזכור אותם.
