פרשת ואתחנן

בה משה רבינו מתחיל בנאום הפרידה שלו מבני ישראל לפני הסתלקותו וכניסתם לארץ המובטחת. בפרשת ואתחנן, משה ממשיך בנאומו, ובו הוא חוזר על מצוות חשובות, מדגיש עקרונות יסוד באמונה ובמוסר, ומרבה בתפילה ובבקשה מה' יתברך.

בקשת משה להיכנס לארץ

הפרשה נפתחת בתיאור תפילתו הנרגשת של משה אל ה', בה הוא מתחנן ומבקש להיכנס לארץ ישראל.

"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר" (דברים ג, כג).

משה מזכיר לה' את הנסים והנפלאות שעשה ה' דרכו, ומבקש לראות את הארץ הטובה. ה' דוחה את בקשתו של משה ומודיע לו כי לא יכנס לארץ, אלא יראה אותה מנגד. הסיבה לכך, כפי שנאמר במקומות אחרים בתורה, היא חטא מי מריבה.

חזרה על מעמד הר סיני ועשרת הדיברות

חלק מרכזי בפרשה מוקדש לחזרה מפורטת על מעמד הר סיני ועל עשרת הדיברות. משה מדגיש את חשיבות האירוע ההיסטורי שבו קיבלו ישראל את התורה ישירות מפי הגבורה. הוא מזכיר את גודל המעמד, את הקול האדיר, האש והענן, ואת הדרישה האלוקית לעם ישראל.

משה מוסר את עשרת הדיברות בנוסח זהה לזה שבספר שמות, אך עם שינויים קלים המדגישים נקודות מסוימות:

1. "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" – דיבר המדגיש את ייחודו של ה' ואת גאולת מצרים.
2. "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" – איסור עבודה זרה.
3. "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" – איסור שבועת שווא.
4. "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" – (בניגוד ל"זכור" בשמות) דיבר המדגיש את שמירת השבת כברית בין ה' לישראל וכזכר ליציאת מצרים.
5. "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" – מצוות כיבוד הורים, עם הבטחה לאריכות ימים.
6. "לֹא תִּרְצָח"
7. "וְלֹא תִּנְאָף"
8. "וְלֹא תִּגְנֹב"
9. "וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא"
10. "וְלֹא תַחְמֹד" – איסור חמדת רכוש הזולת ואשתו.

פרשת שמע ישראל ואהבת ה'

לאחר עשרת הדיברות, מופיעה "פרשת שמע ישראל" – הפסוק המרכזי והידוע ביותר ביהדות, המבטא את יסוד האמונה בייחוד ה' ואת מצוות אהבת ה'.

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד).

פסוק זה הוא ההצהרה המרכזית על אחדות האל, והוא נאמר פעמיים ביום בתפילת שחרית וערבית. מיד לאחריו מופיעה מצוות אהבת ה' בכל לב, נפש ומאוד:

"וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה).

מצוות זו כוללת גם את החובה ללמד את התורה לבנים, לדבר בה בבית ובדרך, לקשור אותה על היד (תפילין) ובין העיניים (תפילין), ולכתוב אותה על מזוזות הבתים.

אזהרות מפני שכחת ה' והתבוללות

משה מזהיר את בני ישראל מפני הסכנות הכרוכות בכניסה לארץ ישראל. הוא מודע לכך שחיים של שפע ונוחות עלולים להביא לשכחת ה' ולחיקוי מנהגי עבודה זרה של העמים היושבים בארץ. הוא מדגיש כי ה' לא בחר בישראל בגלל גודלם או כוחם, אלא מתוך אהבתו ובגלל השבועה לאבות.

הוא מזהיר מפני התערבות עם עמי כנען ומפני עבודה זרה, ומדגיש את החובה להשמיד את עבודות האלילים של הגויים. משה מדגיש שהשפע בארץ הוא מתנה מה', ולכן יש לזכור תמיד את מקור הברכה ולשמור את מצוותיו.

ערי מקלט

הפרשה עוסקת גם בהקמת ערי מקלט, אשר נועדו להגן על רוצח בשגגה מפני נקמת הדם. משה מצווה להקצות שלוש ערים בעבר הירדן המזרחי, ושלוש נוספות בארץ כנען לאחר הכיבוש. מטרת ערי המקלט היא להבטיח משפט צדק ולהבדיל בין רוצח במזיד לרוצח בשגגה.