פרשת ויגש
הפרשה פותחת עם דברי יהודה ליוסף השליט, שטרם התגלה לפניהים שהוא יוסף.
- יהודה, שערב ליעקב על שלומו של בנימין, ניגש ליוסף ומתחנן לו לשחרר את בנימין ולקחת אותו תחתיו כעבד. הוא מספר ליוסף על הצער הגדול של יעקב ועל האשמה של האחים על מה שעשו ליוסף.
- יוסף לא יכול להתאפק עוד ומתגלה בפני אחיו. הוא מבקש מהם לא להיות עצבים על מה שקרה, כי הכל היה בתוכנית האלוקית להציל את המשפחה מהרעב.
- יוסף מזמין את כל משפחת יעקב להתיישב בארץ מצרים, בארץ גושן, ומבטיח לפרנס אותם. הוא מחבק ומנשק את אחיו ומשלח אותם להביא את יעקב ואת כל הבית.
האחים חוזרים לארץ כנען ומודיעים ליעקב הזקן שיוסף חי.
- האחים התחילו לספר ליעקב את הקורות, אבל הוא לא האמין להם והיה דומם (בראשית מ"ה, כו).
- יוסף שלח ליעקב עגלות, שהיו סימן שהוא עוסק בתורה וזוכר את הסוגיה האחרונה שלמדו יחד – פרשת עגלה ערופה (רש"י על הפסוק, על פי מדרש תנחומא).
- סרח בת אשר, האחיינית היחידה של יוסף, שרה ליעקב את השיר "עוד יוסף חי", והחייתה את רוחו (מדרש רבה, צד"ד, י"א).
- נפתלי, האח המהיר ברגליו, סיפר ליעקב את הפרטים המלאים על יוסף ועל המצב במצרים (מעם לועז, עמ' תש"פ).
- יעקב ראה את העגלות ואת המטענים ששלח יוסף לו, והתחיל להאמין שהוא חי (בראשית מ"ה, כז-כח).
והוא מתעורר מהאבל ומחליט לרדת למצרים ולראות את בנו.
בדרך, הוא מקריב זבחים לאלוקים ומקבל הבטחה שהוא יעשה ממנו גוי גדול במצרים וישוב להעלותו לארץ ישראל.
יוסף מקבל את יעקב ואת האחים בכבוד ומסדר להם לחיות בארץ גושן, שם הם מתרבים ומתקיימים.
שבת שלום
