פרשת וילך

משה רבינו ממשיך את צוואתו לעם שאותו הנהיג בשמך למעלה מארבעים שנה, על שלל החוויות שעבורו יחד. ומחזק אותם לקראת הכניסה לארץ ישראל וכיבושה.

"ה' אלוקיך הוא עבר לפניך, הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם".

"חזקו ואמצו, אל תיראו ואל תערצו מפניהם, כי ה' אלוקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך".

מציין משה רבינו את צערו הגדול על כך שלא ייכנס עימם לארץ ישראל "וה' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה", ומיד חושף בפניהים את ממשיך דרכו, ואת שיעמוד בראשות המחנה להנהיגם לכניסה וכבישת הארץ המובטחת, "יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר ה'"

ואז, לעיני כל ישראל קורא משה רבינו לתלמידו הנאמן, "נער שלא ימיש מתוך האוהל", ומברכו ומחזקו לקראת משא העם והנהגתו.

"ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותם".

"ה' הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת"

ה' יתברך פונה אל משה ואומר לו, הן קרבו ימיך למות, תקרא ליהושע בן נון, ותתייצבו באוהל מועד ואצווה את יהושע. וכך התייצבו שניהים באוהל מועד והאזינו לדברי ה'.

ואף ה' יתברך מחזק את ידי המנהיג החדש ואומר לו "ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך".

בפרשה זו, מלמד משה רבינו את בני ישראל על מצוות 'הקהל', שבתום שנת שמיטה, יתאספו כל ישראל, אנשים, נשים וטף, בבית ה', ויקראו באזניהם את כל 'ספר התורה הזאת'.