פרשת וירא

️ ביקור המלאכים ובשורת הבן

הפרשה נפתחת במילים “וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא”.
אברהם יושב בפתח האוהל ביום חם, לאחר ברית המילה, וה' נגלה אליו. אברהם מבחין בשלושה אנשים (מלאכים בדמות אנשים), רץ לקראתם ומכניסם לביתו באירוח חם ולבבי — מים לרחיצת רגליים, לחם, חמאה ובשר.
המלאכים מודיעים לאברהם ולשרה כי בעוד שנה ייוולד להם בן — יצחק. שרה צוחקת בלבה לשמע הבשורה, שכן היא כבר זקנה, אך ה' שואל את אברהם מדוע צחקה, "היפלא מה' דבר?"

 תפילת אברהם על סדום

לאחר מכן המלאכים הולכים לסדום, וה' מגלה לאברהם את כוונתו להשמיד את העיר על רשעתה. אברהם, כאב המון גויים ואדם רחמן, מתפלל על העיר ומתחנן עם ה': אולי יש חמישים צדיקים, ארבעים וחמישה, ארבעים, שלושים, עשרים או עשרה — האם תשמיד את העיר בעבורם?
ה' מבטיח שאם יימצאו עשרה צדיקים — לא ישמיד. אך לבסוף, מתברר שאין אפילו מניין צדיקים.

 הרס סדום והצלת לוט

שני המלאכים מגיעים לסדום ונפגשים בלוט, אחיינו של אברהם. הוא מארח אותם בביתו, ובני העיר מבקשים לבצע במלאכים מעשה זוועה. לוט מגן על אורחיו, והמלאכים מצילים אותו ומשפחתו, מצווים עליו לברוח מהר לפני שהעיר נחרבת.
אשת לוט מביטה אחורה בניגוד לציווי, והופכת לנציב מלח. סדום ועמורה נחרבות באש וגופרית היורדות מן השמים.
לוט ובנותיו נמלטים למערה; מתוך פחד שהעולם כולו הושמד, בנות לוט משכרות את אביהן ולנות עמו כדי "להקים זרע לאבינו". מן המעשה הזה נולדים מואב ועמון — אבות עמים עתידיים.

 אברהם ושרה בגרר

אברהם ושרה עוברים לגרר, שם שוב מציג אברהם את שרה כאחותו. אבימלך, מלך גרר, לוקח את שרה אך ה' נגלה אליו בחלום ומזהירו. אבימלך מחזיר את שרה ומוכיח את אברהם, אך גם מעניק לו מתנות. אברהם מתפלל בעבורו, וה' מרפא את נשות ביתו.

 לידת יצחק וגירוש הגר וישמעאל

שרה יולדת את יצחק – הילד המובטח – ואברהם עושה משתה גדול ביום הגמלתו.
שרה רואה את ישמעאל "מצחק" (הכוונה נתונה למחלוקת), ודורשת מאברהם לגרש את הגר ואת בנה, כדי ש"לא יירש בן האמה הזאת עם בני יצחק".
אברהם מצטער, אך ה' אומר לו לשמוע בקול שרה. הגר וישמעאל נודדים במדבר באר שבע, ישמעאל כמעט גווע בצמא, אך מלאך ה' מצילם ומגלה באר מים. ישמעאל גדל ונהיה קשת, מתגורר במדבר פארן.

 ברית אברהם ואבימלך

אבימלך בא עם שר צבאו פיכל לכרות ברית עם אברהם. נחתם הסכם שלום בבאר שבע, לאחר סכסוך על באר מים שנגזלה מאברהם. המקום נקרא באר שבע, על שם השבועה שנשבעו שם.

 עקדת יצחק

שיאה הדרמטי של הפרשה — הניסיון העשירי של אברהם.
ה' מצווה עליו: “קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק… וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה.”
אברהם קם מוקדם בבוקר, הולך עם יצחק להר המוריה, נושא עמו את העצים, האש והמאכלת. יצחק שואל, "איה השה לעולה?" ואברהם עונה, "אלוקים יראה לו השה לעולה".
אברהם קושר את יצחק ומרים את המאכלת, אך מלאך ה' קורא לו לעצור. במקום יצחק מוקרב איל שנאחז בסבך — והניסיון נחשב לאות אמונה עילאית.
המלאך מברך את אברהם בהבטחה מחודשת: זרעו ירבה ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים.

 סיום הפרשה

הפרשה מסתיימת בידיעה על הולדת נכדים לבתואל אחי אברהם — ובהם רבקה, שתהיה לעתיד רעיית יצחק.