פרשת חוקת

פרשת פרה אדומה

הפרשה נפתחת במצוות פרה אדומה, אחת המצוות הנסתרות בתורה, המכונה "חוקה" – דין שטעמו אינו מובן במלואו. מצווה זו נועדה לטהר אדם שנטמא למת.

הפרה האדומה, ללא מום, שלא עלה עליה עול, נשרפת כולה מחוץ למחנה. מאפרה מכינים "מי חטאת" – מים מעורבים באפר הפרה. אדם שנגע במת, מזה אדם טהור על הטמא במי החטאת ביום השלישי וביום השביעי לטומאתו, וכך הוא נטהר.

החידוש הוא שהאדם המזה והמטהר נטמא בעצמו, מה שמדגיש את הפליאה שבמצווה.

אירועים לאחר מות מרים והמסע לארץ ישראל

לאחר מצוות פרה אדומה, מתוארים אירועים קשים המתרחשים לקראת סוף ארבעים שנות הנדודים במדבר.

מות מרים: הפרשה מציינת את מותה של מרים הנביאה ב"מדבר צין". מותה של מרים קשור באופן ישיר להפסקת זרימת המים לבני ישראל, שכן הבאר שליוותה אותם במדבר ניתנה בזכותה.

מי מריבה: בעקבות מחסור במים, העם מתלונן בפני משה ואהרון. ה' מצווה את משה לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. במקום זאת, משה מכה את הסלע פעמיים. מים אכן יוצאים, אך בשל מעשה זה, ה' גוזר על משה ואהרון שלא ייכנסו לארץ ישראל. אירוע זה ידוע כ"מי מריבה", והוא מדגיש את חשיבות הציות המוחלט לדבר ה'.

מות אהרון: בני ישראל ממשיכים במסעם ומתקרבים לגבול אדום. משה מבקש מעם אדום רשות לעבור בארצם, אך הם מסרבים. בעקבות כך, בני ישראל נאלצים לעקוף את ארץ אדום.

במסע זה, בהר ההור, מת אהרון הכהן הגדול. לפני מותו, משה מפשיט את אהרון מבגדי הכהונה שלו ומלביש אותם את אלעזר בנו, שממונה לכהן הגדול במקומו. מות אהרון, כמו מות מרים ומשה, מסמל את סיום דור המדבר.

מלחמות וניצחונות

הפרשה מתארת גם את ההתמודדויות הצבאיות הראשונות של בני ישראל בדרכם לארץ כנען:

מלחמת ערד: מלך כנעני מארץ ערד תוקף את בני ישראל. בני ישראל נודרים נדר לה' שאם ינצחו, יחרימו את עריהם. ה' עוזר להם והם מנצחים את מלך ערד.

נחש הנחושת: לאחר מלחמת ערד, העם שוב מתלונן על הדרך הקשה ועל המחסור בלחם ובמים. כעונש על תלונותיהם, ה' שולח בהם נחשים שרפים, והרבה מבני ישראל מתים.

העם מתוודה על חטאו בפני משה, וה' מצווה את משה לעשות נחש מנחושת ולתלותו על נס. כל מי שהסתכל על נחש הנחושת, ניצל ממוות.

נחש הנחושת הפך לסמל של ריפוי, ובהמשך ההיסטוריה אף שימש לעבודה זרה, ונהרס על ידי חזקיהו המלך.

מלחמות סיחון ועוג: בני ישראל ממשיכים בדרכם ומבקשים רשות לעבור בארץ סיחון מלך האמורי, אך הוא מסרב ויוצא למלחמה נגדם. בני ישראל מנצחים את סיחון וכובשים את ארצו.

לאחר מכן, הם נלחמים בעוג מלך הבשן, מלך ענק וחזק, ומנצחים גם אותו וכובשים את נחלתו. ניצחונות אלו מהווים ציון דרך משמעותי, שכן הם הניצחונות הראשונים על מלכים חזקים, ומעידים על כוחו של ה' המלווה את עמו.