פרשת כי תצא

1. דיני מלחמה ואישות (דברים כא, י-כב):

·         אשת יפת תואר: התורה מתירה לחייל שיוצא למלחמה לשאת אישה גויה שנלקחה בשבי ("יפת תואר"), אך מציבה תנאים מחמירים: עליו להכניסה לביתו למשך חודש, לגזוז את ציפורניה, לגלח את שערה ולהסיר את בגדי השבי. רק לאחר מכן הוא יכול לשאתה.

דינים אלו נועדו להרתיע את הלוחמים מנישואים כאלו, ואם הם מתקיימים, לאפשר לאישה להשתלב בחברה היהודית.

·         דיני הבכורה: הפרשה קובעת שאב חייב לכבד את זכות הבכורה של בנו הבכור, גם אם הוא נולד לאישה שפחות אהובה על ידי האב. זכות הבכורה כוללת קבלת פי שניים בירושה.

·         בן סורר ומורה: מדובר בדין נדיר וחריג המונהג בנסיבות מסוימות של נער שהולך בדרך רעה. הנער נשפט רק אם הוא חוזר שוב ושוב על אותה התנהגות שלילית.

2. דינים חברתיים ומוסריים (דברים כב, א-כה):

·         השבת אבידה: חובה על אדם להשיב אבידה לבעליה. מצווה זו מחזקת את הערבות ההדדית בחברה.

·         שילוח הקן: איסור לקחת אם וגוזלים יחד מהקן. יש לשלח את האם כדי לזכות בטובה ובאריכות ימים. מצווה זו מדגישה את חשיבות הרחמים על בעלי חיים.

·         כלאיים: איסור לערבב בין דברים שונים. לדוגמה: לא ללבוש בגד ששזור מצמר ופשתן יחד ("שעטנז"), ולא לזרוע שני סוגי זרעים באותו שדה.

·         מעקה: חובה לבנות מעקה על הגג כדי למנוע נפילה, והיא נחשבת למצווה חברתית.

·         דיני אונס ופיתוי: חוקים מפורטים המגנים על כבוד האישה. הדינים מבדילים בין אונס, שבו התוקף נענש בחומרה, לבין פיתוי, שבו הדין הוא שונה.

3. דיני עבודה וזכויות חברתיות (דברים כג, טז-כה):

·         עבד שברח: אם עבד בורח מהשבי, אסור להחזירו לשוב.

·         ריבית: איסור להלוות כסף בריבית ליהודי אחר. מצווה זו נועדה למנוע ניצול של העני.

·         שכיר: חובה לשלם לשכיר את שכרו ביום בו עבד, ואסור לעכב את התשלום.

·         כלכלת האכרים: הזכות של עוברי דרך לאכול מן השדה או מהכרם, אך לא לקחת ולאסוף במידה רבה.

4. דיני משפחה נוספים (דברים כד, א-יד):

·         גירושין: התורה מתארת את הליך הגירושין ומגבילה אותו.

·         חליצה וייבום: מצווה שבה אח חייב לשאת את אשת אחיו שנפטר ללא ילדים כדי להקים לו שם. אם הוא לא מעוניין בכך, הוא מבצע טקס חליצה.

5. מצוות חקלאיות וכלכליות (דברים כד, טו-כב):

·         מתנות עניים: הפרשה מפרטת את מצוות "לקט, שכחה ופאה", שנועדו להשאיר חלק מהיבול לעניים ולאביונים.

·         משפט צדק: חובה לשפוט בצדק, ואסור לעוות משפט של גר, יתום ואלמנה.

·         עדות: הפרשה קובעת שלא ניתן להרשיע אדם על סמך עדות של עד אחד בלבד.

6. זכירת עמלק (דברים כה, א-יט):

·         זכירת עמלק: בסוף הפרשה מופיעה מצוות זכירת עמלק והאמירה "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים", כתוצאה מההתקפה של עמלק על עם ישראל בדרך ליציאה ממצרים.