פרשת מטות

דיני נדרים ושבועות

משה מכנס את ראשי השבטים ומעביר להם את דיני הנדר והשבועה. אדם שנדר או נשבע חייב לקיים את דבריו. אב יכול להפר את נדר בתו הצעירה, ובעל רשאי להפר את נדרי אשתו. אם הבעל או האב שומעים את הנדר ולא מפירים אותו, הנדר חל על הנודרת.

המלחמה במדין

 האלוקים מצווה את משה לנקום במדיינים על כך שהחטיאו את בני ישראל בזנות ובעצת בלעם. משה מגייס 12,000 חיילים ושולח אותם למלחמה יחד עם פינחס, כלי הקודש והחצוצרות.

הם הורגים את מלכי מדין ואת הגברים במחנה, שובים את הנשים והטף, שורפים את הערים ושבים אל המחנה עם שלל רב. בין היתר הרגו גם את בלעם בן בעור, שהוא יעץ להחטיא את בני ישראל.

משה כועס כשהוא מגלה שהם הותירו את הנשים בחיים ומצווה להרוג את הנשים ואת הזכרים בטף.

חלוקת השלל

 את שלל המלחמה מחלקים לשני חלקים שווים: חלק אחד לחיילים והחלק השני לשאר העם. החיילים מעניקים מן הרכוש לאלעזר הכהן, והיושבים בעורף מעניקים ללויים. כאות תודה לבורא העולם על המלחמה המוצלחת ועל כך שאיש לא נפגע, מביאים קציני המלחמה את תכשיטי הזהב השונים כקורבן.

הכשרת כלים

לאחר מלחמת מדיין שבה בני ישראל השיגו שלל רב ובתוכו גם כלים שהיו של המדיינים.

כדי להפוך את כלי מדיין לראויים לשימוש עבור בני ישראל היו שני תהליכים שעל הכלים לעבור. עניין הכשר הכלים מהאיסור הבלוע בהם, ועניין טבילת הכלים להוציא את הטומאה שבהם.

בקשת בני גד ובני ראובן

 בני גד ובני ראובן מבקשים ממשה לקבל את ארץ הגלעד וארץ יעזר לנחלה ולא לרשת חלק מעבר לירדן. משה חושש כי הם מבקשים תואנה שלא להיכנס לארץ המובטחת, אך הם מסבירים שהם מוכנים לצאת למלחמה יחד עם אחיהם כדי לכבוש את הארץ. משה מאשר את בקשתם ומתרה בהם לקיים את הבטחתם.